תקציב המדינה הוא הביטוי המעשי העיקרי של מדינת הרווחה. מכאן שהעובדה שאין דנים עדיין בתקציב המדינה לשנת 2026 צריכה להדאיג אותנו מאוד. העובדה שהצעת התקציב עדיין לא הוגשה, גם היא צריכה להדאיג אותנו, שכן היא מלמדת על סכנה היסטורית של חזרה אל עידן המלכות.

למרות התשלום המיוחד ששילמו למדינה, הרווח הנקי של הבנקים הגדולים המשיך לעלות גם בשנת 2024, כאשר בינתיים נבלמות היוזמות להנהגת מיסוי קבוע על רווחי היתר. במקביל, החלטת בנק ישראל להגדיל את שיעור הדיבידנד צפויה להעביר חלק גדול מהרווחים לבעלי המניות, ובעיקר למשקי בית עשירים ובעלי הון.

רגע לפני שמוזרמים מיליארדים נוספים להסכם עם אינטל, יש לשאול בביקורתיות המתבקשת, הכיצד חברה שמקבלת תמיכה ממשלתית חסרת תקדים אינה נדרשת לדין וחשבון ציבורי המלווה בסנקציה כלכלית משמעותית על פיטורי עובדים בזמן מלחמה.

ההשפעה של סדר היום הלחימתי על החברה הישראלית היא עמוקה ורחבת היקף. היא לא רק מעצבת את סדר העדיפויות הלאומי ומסיטה משאבים מתחומים חיוניים, אלא גם מחלחלת לתודעה הציבורית ומשפיעה על תפיסת המציאות. החברה הישראלית, המצויה תחת איום מתמיד, מפתחת חוסן ויכולת הסתגלות גבוהים, אך במקביל עלולה לפתח תלות מסוימת במצב החירום הביטחוני. תלות זו עלולה להקהות את הביקורת הציבורית על מדיניות הלחימה ולהקשות על קידום פתרונות מדיניים לסכסוכים.

לאחרונה – הרבה לפני המועד הרגיל – הגיעו נתוני ביצוע התקציב לשנת 2024. בקצרה, מנהלת תקומה ניצלה רק כ-62% מהתקציב שלה לאחר שינויים. מהתקציב המקורי מדובר ב-21%. אם נמשיך כך המנהלת לעולם לא תסיים את תפקידה – התאוששות ושגשוג הנגב המערבי.

התקציבים שיועדו להכשרות מקצועיות לא נוצלו בהתאם לצורכי שוק העבודה, גם לא לאחר פרוץ המלחמה. מדובר בכשל מדיניות. מדיניות עבודה אקטיבית איננה מותרות לשעת שגרה, אלא מנגנון חיוני לשיקום חברתי וכלכלי. תפקידה לצמצם פערים, לחזק את האוכלוסיות שנפגעו ולתמוך בהתאוששות של הפרטים, היישובים והמשק כולו.

המהלך שמובילה השרה גולן של קיצוץ תקציבי החומש פוגע לא רק בחברה הערבית, אלא בחברה הישראלית כולה. במקום לצמצם פערים – המדינה בוחרת להעמיק אותם.

נתוני המאקרו מאז פרוץ המלחמה מעידים על ההשלכות הכלכליות הכבדות של התוספות התקציביות בגין המלחמה. נתוני ההוצאה על ביטחון המוצגים במסמך משקפים את היקף ההשקעה חסרת התקדים בתקציב הביטחון, לצד זאת, היעדר מסגרת תקציבית סדורה לתחומי השיקום האזרחי מקשה על קביעת סדרי עדיפויות ועל הקצאת משאבים יעילה לאורך זמן.

הסבל האנושי שהמלחמה הנוכחית יצרה הוא ללא תקדים במערכות של מדינת ישראל. מה שנדרש עתה, אם כן, הוא תקציב חברתי-כלכלי שיעמיד את המשק על רגליו. אלא שהצעת התקציב לשנת 2025 מבטיחה לנו הרבה "שנים שחורות". הרבה שנים ללא סדר יום חברתי.

ניתוח תקציב משרד הבינוי והשיכון לשנת 2025: בשנים 2023-2021 הצטברו הכנסות המדינה ממיסי נדל"ן לשיא של 53.5 מיליארד ש"ח, אך התמיכה הממשלתית בסיוע להשגת קורת גג נשחקת, ונמשכת ההזנחה של הדיור הציבורי.