מחקר של הביטוח הלאומי מראה כי בעקבות משבר הקורונה שיעור העוני צפוי לעלות. קיצוצים בתקציבים החברתיים יחריפו את המצוקה עוד יותר

אם תוכנית הסיוע הממשלתית לא תתייחס לכך, יש חשש שביום שאחרי, כאשר העובדים יחזרו לעבודה, מספר המובטלים יצטמצם, אך שיעור העניים ועומק העוני – יגדלו הרבה יותר

בצל משבר הקורונה, גם כלכלות שוק מובהקות כמו ארה"ב ובריטניה משליכות את העקרונות הניאו-ליברליים ומגבשות חבילות סיוע במאות מיליארדים כדי להציל את הכלכלה והאזרחים. רק בישראל נשארנו מאחור

הדו"ח השנתי של מרכז אדוה | הנתונים המוצגים במסמך קוראים תיגר על הנחת היסוד בדבר היות יתרונותיה של "כלכלה המבוססת יותר ויותר על כוחות השוק" מובנים מאליהם | בדור האחרון הלכה והתהוותה שכבה של ישראלים עשירים מאוד, אשר משתמשים בעושרם להבטחת מעמדם

הדיון הציבורי בדו"ח העוני התמקד בהפניית אצבע מאשימה לכיוון העניים ובשאלת המדידה. השאלה החשובה יותר – מהם הגורמים לעוני ואיך מצמצמים אותו – נדחקה לשוליים. והתשובה עולה באופן ברור מהדו"ח: המדיניות הממשלתית אחראית על שיעור העוני הגבוה, והדרך לצמצמו היא השקעה ציבורית

הדוח שנתי של מרכז אדוה. המסמך מציג נתונים המלמדים כי מספר המפרנסים במשקי הבית גדל – אבל ישראלים רבים מדי מוצאים שוק עבודה שאינו מחלץ מהכנסה נמוכה ומרמת חיים נמוכה

המחקר בוחן את מעמדן של משפחות הנמצאות מעט מעל קו העוני ומוצא שמצבן אינו טוב בהרבה מזה של המשפחות העניות

המסמך שפרסם לאחרונה "פורום קהלת" – שממליץ לצמצם הטבות למשפחות חד-הוריות – תלוש מהמציאות. בלי מידע על שיעורן ועל רמת הכנסתן ביחס לכלל האוכלוסייה ובלי הכרה בקשיים שלהן, ההצעות לגביהן פשוט לא הגיוניות

עיון בנתוני דו"ח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2016 מעלה כי הגורם המרכזי המציב את ישראל בראש דירוג העוני בקרב מדינות ה-OECD היא השחיקה החריפה במערך הביטחון הסוציאלי, הננקטת כחלק ממדיניות ממשלתית מאז ימי נתניהו כשר אוצר בשנות ה-2000

הרווח שגורפים המעסיקים כיום עלול להתברר כהפסד עתידי של המשק ושל החברה הישראלית. הדו"ח השנתי של מרכז אדוה על חלוקת עוגת ההכנסה בין עובדים ומעסיקים, על מקבלי שכר גבוה ונמוך ועל עובדות ועובדים החיים בעוני