תחילה היה "מין" (sex), שהוא מושג ביולוגי, אז בא ה"מגדר" (Gender) כמושג סוציולוגי, וכעת הגיעה "הטמעת חשיבה מגדרית" (gender mainstreaming), כמושג שמתחילים להשתמש בו בהקשר של מדיניות ממשלתית או פרקטיקה ארגונית. ויש עוד מונח חשוב: "תקצוב מגדרי" (gender budgeting או gender auditing).

בהחלטה מס' 2084 מאוקטובר 2014 דורשת ממשלת ישראל מכל משרדי הממשלה לבחון את תקציביהם מנקודת ראות מגדרית. במלים אחרות, לבדוק את מידת השוויון של שכר העובדים והעובדות, ואת הנהנים והנהנות מהשירותים, המענקים, התמיכות ותקציבי הרכש — כדי לבחון אם נשים מקבלות את השירותים והמשאבים הציבוריים שהן זכאיות לקבל כאזרחיות שוות ערך. כשמתגלים עיוותים, הניתוח המגדרי דורש לבנות תוכנית לצמצומם.

הטמעת חשיבה מגדרית היא אסטרטגיה לצמצום הפערים בין נשים לגברים, המופעלת לא רק במשרדי הממשלה אלא גם בחלק מהרשויות המקומיות. האסטרטגיה מיטיבה עם כל התושבים, שכן היא מביאה ליתר שקיפות בתקציבים ובודקת את מידת ההתאמה בין צורכי נשים וילדות לצורכי גברים וילדים. בתוך כל מגדר, היא יכולה להאיר על התאמת תקציבים לצורכי קבוצות מיעוט.

זאת השנה השלישית שבה משרדי הממשלה כותבים ספרי הצעות תקציב רשמיים (הספרים הכחולים), הכוללים פרקים המוקדשים לניתוח מגדרי של תוכניותיהם ותקציביהם ומציעים תוכניות לצמצום הפערים שהתגלו. משרדי הבריאות והשיכון, למשל, בנו תוכניות לקידום מספר רב יותר של נשים לתפקידים בכירים במשרדיהם; משרד התחבורה, שמצא שנשים מהוות רוב (60%) בקרב המשתמשים בתחבורה ציבורית, נדרש לבנות תוכנית שתספק תמריץ לחברות האוטובוסים לשנות את לוחות הזמנים כך שיתאימו לצורכי הנשים; ומשרדי המדע והתיירות נדרשו לנקוט צעדים שיביאו לניצול גדול יותר של תקציבי המענקים בידי נשים. המשרד לשוויון חברתי מנצח על העשייה הזאת בסיוע המקצועי של מרכז אדוה.

ומה ברמה המקומית? בשנה האחרונה הוביל מרכז אדוה עשייה מקומית שבה השתתפו קבוצות נשים משש רשויות. תחילה הן למדו את האסטרטגיה של הטמעת חשיבה מגדרית ובהמשך יישמו אותה. בבת ים הדגישו את תחום הספורט והקימו קבוצת כדורשת לנערות וליגה לנשים, בעזרת משאבים מוניציפליים, כמובן. בטמרה מתארגנות הנשים להיאבק בהתנהגות לא הולמת של בני נוער בעיר, בסיוע גורמים מוניציפליים, לטובת כל התושבים. ברחובות ערכו הנשים סקר שביעות רצון מהתחבורה הציבורית ומצאו שרוב הנשים אינן מרוצות מהתדירות וממסלולי האוטובוסים. כעת הן פועלות לשיפור המצב. בבית ג'אן הוקמה מועצת נשים שמטרתה להיטיב עם הנשים ברשות באמצעות פעילויות — בין השאר ימי עיון על זכויות נשים בעבודה, קורס פמיניזם וקורס בניהול מידע מגדר לעובדים הבכירים ברשות.

עוד כמה דוגמאות משנים קודמות: קבוצות נשים בכפר קאסם ובנתניה הקימו פארק ומסלול הליכה, קבוצות נשים בטירת הכרמל וברחובות ייסדו תוכנית השכלה גבוהה לנשים וגברים בשנות ה–30 וה–40 לחייהם, קבוצות נשים באשקלון הפעילו קורס הכנה לנשים בנות 50 פלוס שנפלטו משוק העבודה וחפצו לחזור, ועוד הרשימה ארוכה.

הטמעת חשיבה מגדרית אינה המצאה ישראלית. היא פותחה באוסטרליה ובבריטניה בשנות ה–80 של המאה הקודמת, לאחר שמפתחיה הבינו כי חקיקה מתקדמת ושריון מקומות לנשים ברשימות פוליטיות אינם מביאים את השוויון המגדרי המיוחל. כיום האסטרטגיה מופעלת במגוון צורות בכ–40 מדינות. הבולטות שבהן הן ספרד (ברמה האזורית), גרמניה (ברמה המוניציפלית), בלגיה ואוסטריה (ברמה הארצית) ושוודיה (ברמה הארצית והמוניציפלית). ההחלטה הממשלתית העניקה לישראל הזדמנות להפוך למובילה ומתחדשת בתחום — ויש לה במה להתגאות.

פורסם במקור בדה-מרקר