האם אפשר לבחון את תקציב המדינה במבט מגדרי? איך הקיצוצים הקרובים בתקציב ישפיעו על נשים במדינת ישראל? העלאת המע״מ פוגעת יותר במצב הנשים או במצב הגברים? האם אפשר בכלל לבנות תקציב שיצמצם את אי השיווין בין נשים וגברים?
לצפייה
בקרוב יתפרסם מסמך חדש של מרכז אדוה בשיתוף קרן אברט-ישראל העוסק בסוגיית הדיור כסוגיה מגדרית
ראיון של יובל לבנת, מנכ"ל מרכז אדוה, בתוכנית "הכנסת הבוקר" עם יעקב אילון, בעקבות ביטול מדיניות החל"ת שהונהגה בזמן משבר הקורונה
תמונת מצב ומבט קדימה: דיון על בסיס מחקר חדש של מרכז אדוה
ראיון של העיתונאי ד"ר מיכאל מירו עם ד"ר שני בר-און ממן ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו, בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז אדוה
הרצאה מאת ד"ר שלמה סבירסקי העוסקת באופנים שבה מעצבת מערכת החינוך בישראל, באופן בלתי שוויוני, את עתידם של תלמידיה ביישובים מבוססים, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים. התקיימה ב 2.6.11 בסמינר הקיבוצים במסגרת יום עיון "חינוך והסללה בישראל"
יוסי צברי קרא מהפרסומים שלנו, וזה מה שיש לו להגיד
פרק רביעי בהשתתפות העיתונאית ז'נאן בסול, במסגרת סדרת הסרטונים של מרכז אדוה על המחיר החברתי-כלכלי שמשלמת החברה הישראלית בגין התמשכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני
השיעור הגבוה של צעירים חסרי מעש בחברה הערבית מציב אתגרים משמעותיים למדינה, לרבות סכנת התרחבות מעגל האלימות. קיצוצים בתקציבים המיועדים לטפל בבעיה מחמירים את המצב.
במקביל לפגיעה הדרמטית המסתמנת בתקציבי תוכנית החומש לחברה הערבית, מתכננת הממשלה לקצץ גם בתקציביהן של מספר תוכניות רב־שנתיות, שנועדו לחזק ולמנוע את הידרדרותן של רשויות מקומיות ספציפיות.
כמו בנושא המדיני, גם תקציב המדינה לשנת 2024 לא מספק תוכנית אמינה ליום שאחרי המלחמה, גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה חברתית
במסגרת השינויים המבניים המוצעים לתקציב המדינה 2024 ישנו פרק העוסק בתקציב משרד העבודה, ובתוכו סעיף הכולל שינויים במערך האגף להכשרה מקצועית, הראשון בהם – הפרטה של הפעלת מערך הבחינות. במקום ההצעה שהציע האוצר בחוסר מקצועיות משווע יש לבצע ולהרחיב החלטות ממשלה על גיבוש גוף מתכלל ותקצובו, אשר יחזיק את כל מערך המידע והאסטרטגיה של ההכשרה המקצועית בישראל.
ראיון של ד"ר יעל חסון, מנהלת תחום מגדר במרכז אדוה, ברדיו קול הגליל העליון
מסמך "אומדן ביצוע התקציב" של משרד האוצר מסביר את הירידה בהכנסות המדינה בשנת 2023 בשלושה גורמים: היציאה ממשבר הקורונה; הירידה בהכנסות מנדל"ן, האטה בצריכה הפרטית והתמתנות בפעילות העסקית ובסקטור ההייטק; והשפעת המלחמה על ההכנסות. אלא שתיאור הגורמים חלקי, ואינו מדויק.
המשבר הפוקד את מדינת ישראל עלול להביא להגדלת אי השוויון הגבוה ממילא, מכיוון שהמשבר איננו פוגע בכולם.ן בצורה דומה. גם הפעם כדאי להיבנות מהמשבר באמצעות מנגנוני הפעלה של שוק העבודה הישראלי, ובפרט בנייה מחודשת של מערך ההכשרה המקצועית תוך הרחבת התקצוב ממשלתי. ללא צעדים אלו, המשק ייוותר מאחור, וגרוע מזאת – רבים האזרחים והאזרחיות שיתקשו למצוא את מקומם מחדש בשוק העבודה.
'הבשורה' בתקציב הבריאות 2024: פגיעה במערכת הבריאות, בנגישות לשירותים ובמאמצים לצמצום פערים – תשלום על כל ביקור בתחום בריאות הנפש יביא לפגיעה של ממש בנגישות של בעלי הכנסה נמוכה לשירות; הקיצוץ בתקציב מטה המשרד אמנם מוצג כהתייעלות, אבל יתורגם לפגיעה בבריאות; זאת לצד קיצוץ בתקציב להפחתת הפערים התקציביים בין יהודים לערבים
ראיון בתוכנית 'מנדי וביתאן', ברדיו כאן מורשת
אל תפספסו את הפרסומים האחרונים, הנתונים העדכניים והאירועים הקרובים - הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו את ידיעון מרכז אדוה במייל, פעם בחודש: