ראיון של ד"ר יעל חסון, מנהלת תחום מגדר במרכז אדוה, ברדיו קול הגליל העליון

האם אפשר לבחון את תקציב המדינה במבט מגדרי? איך הקיצוצים הקרובים בתקציב ישפיעו על נשים במדינת ישראל? העלאת המע״מ פוגעת יותר במצב הנשים או במצב הגברים? האם אפשר בכלל לבנות תקציב שיצמצם את אי השיווין בין נשים וגברים?

מדיניות "ישראל מתחמשת" שמוביל השר בן-גביר משתלבת במדיניות נרחבת יותר של הפרטת ההגנה הביטחונית לידי האזרחים. מדיניות זו, כפי שהיא מתנהלת היום – מבלי לקבוע ולתקצב מנגנוני פיקוח ואכיפה אחר מבקשי ונושאי נשק פרטי, ומבלי לקיים בקרה ומעקב אחר השלכותיה – עתידה להעמיק את הפגיעות בנשים בכלל ובנשים הנמצאות במעגל האלימות בפרט

כיום, בזמן המלחמה, חשוב שהממשלה תתייחס גם לאוכלוסיית הנשים שנפגעה מדחיית גיל הפרישה, מעבר לפיצוי שנקבע בחוק. המלחמה היא אירוע חולף, אך השלכות הפיטורים בעקבותיה יישארו עם הנשים הקרובות לגיל הפרישה הרבה אחריה

בעתות חירום נשים פגיעות יותר לפגיעה בתעסוקתן. כך היה בתקופת הקורונה, אז נשים היו חשופות יותר להוצאה לחל"ת וכן לפיטורין, וכך גם בימים אלה. זאת בעיקר בשל חלוקת העבודה המגדרית בבית, שמתחזקת לנוכח שיבושים או סגירת מסגרות החינוך, ובמיוחד בזמן מלחמה כאשר גברים רבים מגוייסים למילואים

נשים חייבות להיות חלק בלתי נפרד מכל הוועדות והצוותים המקצועיים שבהן מתקבלות החלטות, ובוודאי במצבי חירום

מסמך זה מספק תמונת מצב על הפעילות הנעשית בישראל להעלאת ייצוג נשים בהייטק באמצעות הכשרות חוץ-אקדמיות והמלצות לקידום הכשרות נשים בתחום

בית משלָּךְ: למשבר הדיור השלכות שונות על נשים לעומת גברים, הנובעות מאי־השוויון והפערים הכלכליים המגדריים. לנקודת המבט המגדרית על מדיניות הדיור יש פוטנציאל לקדם צעדים ופתרונות שטרם נלקחו בחשבון על מנת להתמודד עם משבר הדיור ועם השלכותיו על קבוצות שונות.

מבט מגדרי על התקציב מעלה פגיעה בנשים עובדות, העדר בשורות לגיל הרך, מחסור בפתרונות דיור ואי-הצבת המאבק באלימות נגד נשים כיעד מרכזי

ההשלכות המגדריות של חוק ההסדרים והתוכנית הכלכלית לשנים 2024-2023