ניתוח מפוכח של המגמות בימין הפוליטי מלמד שהמגמה הניאו-ליברלית היא הניתנת ביותר למיתון כיום. במובן זה, למרכז אדוה – שמקדם בעקביות תפיסת עולם סוציאל דמוקרטית – ישנו תפקיד חשוב

בשני העשורים האחרונים, חלקם של העובדים, התמורה לשכירים ולעצמאים כאחד, הצטמצם בעקביות בעוגת ההכנסה הלאומית

ההתמקדות במחירי האנרגיה והמזון מטשטשת את העובדה שבישראל ההתייקרויות החריפות ביותר בעשור האחרון היו בתחומים אחרים – חינוך, בריאות ובעיקר דיור

לפי ניתוח שערך איגוד חברות התחבורה הגרמניות, התוצאות היו הפחתה של 1.8 מיליון טון בפליטות פחמן דו-חמצני, שנחסכו בשל הפחתת השימוש ברכבים פרטיים. כעת מתנהל מאבק ציבורי למען הרחבת הרפורמה והחלתה באופן קבוע

המשבר מחמיר, הנזקים מתרבים והסיכון לקריסת מערכות טבעיות ממשיך לעלות. אך בעלי הכוח יודעים כי האלטרנטיבה קשורה הדוקות בשאלות של צדק ושוויון, ולכן לא שוקלים אותה ברצינות

המחאות מגיעות בגלים. לכן אנו מתקשים לראות את התמונה הכוללת: מערכות השירותים החברתיים של המדינה פועלות מזה שנים על בסיס תקציבי בלתי מספיק. רמת השירותים היא בהתאם

בניגוד לתחזיותיו בדבר הצמצום של אי השוויון, נראה כי סדר היום העולמי דווקא ייקבע יותר ויותר על ידי מיליארדרים ומיליונרים, שחלקם מתנהגים כאילו תם סדר היום של פיתוח שוויוני והגיע זמנן של מושבות בחלל

הדו"ח השנתי של מרכז אדוה מעלה תמונה של חברה שקצוותיה מכים שורשים עמוקים והולכים ומתרחקים זה מזה: קצה עליון הנהנה מעושר פיננסי, היי-טקיסטי ונדל"ני וממדיניות מיסוי נוחה; וקצה תחתון אשר כבר בשלב מוקדם של החיים מוצא עצמו במסלול שבו נחסם הסיכוי לשדרוג רמת החיים ולשיפור רמות ההכנסה והעושר

אם אנו רוצים במערכת שירותים מדינתיים חזקה, נדיבה ושוויונית יותר, אנו צריכים להעניק למדינה מימון גבוה יותר