כיום, בזמן המלחמה, חשוב שהממשלה תתייחס גם לאוכלוסיית הנשים שנפגעה מדחיית גיל הפרישה, מעבר לפיצוי שנקבע בחוק. המלחמה היא אירוע חולף, אך השלכות הפיטורים בעקבותיה יישארו עם הנשים הקרובות לגיל הפרישה הרבה אחריה

בעתות חירום נשים פגיעות יותר לפגיעה בתעסוקתן. כך היה בתקופת הקורונה, אז נשים היו חשופות יותר להוצאה לחל"ת וכן לפיטורין, וכך גם בימים אלה. זאת בעיקר בשל חלוקת העבודה המגדרית בבית, שמתחזקת לנוכח שיבושים או סגירת מסגרות החינוך, ובמיוחד בזמן מלחמה כאשר גברים רבים מגוייסים למילואים

"מובטלים חוזרים" הם אנשים שפוטרו מעבודתם, או הוצאו לחל"ת, אך ניצלו כבר את זכאותם לדמי אבטלה בארבע השנים האחרונות. כעת בזמן המלחמה, ועל פי המתווה שמקדם משרד האוצר, הם יהיו זכאים לדמי אבטלה מופחתים. כך מתנערת המדינה מאחריותה לעובדים

אפשר לקוות שבעלי עסקים גדולים, הדורשים עכשיו מהממשלה להפגין מדיניות כזו במלוא העוז, יזכרו לכל הפחות לא להתנגד לה בבואה להתערב לטובת מי שנמצאים בצד השני של המתרס: משתכרי שכר מינימום, מובטלים, עניים ואחרים, ויזכרו שגם בעת שגרה יש המתקשים לשלם את חובותיהם וחיים במצוקה יומיומית

מתווה משרד האוצר לפיצוי נפגעים כלכלית מהמלחמה, אינו מציע כל פיצוי לעובדים מעל גיל פרישה שפוטרו מהמלחמה. זהו לעג לרש

השבת השחורה של ה-7.10 היכתה בעובדי החקלאות התאילנדים – כמו בתושבים הישראליים של הנגב המערבי – בצורה קשה. הצעות דרקוניות לשלול מעובד תאילנדי שיתפטר את פיצויי הפיטורים שהוא זכאי להם, הן בבחינת הוספת חטא על פשע

הממונה על השכר במשרד האוצר מוסמך לבחון שאין חריגות שכר במגזר הציבורי, אך הרחבת סמכויותיו עלולה להחליש את זכות השביתה

בעוד שיעור ההרוגים מתאונות בענף הבנייה בישראל כפול מהשיעור הממוצע במדינות האיחוד האירופי, המדינה פועלת בחסכנות בכל הנוגע להקצאת תקציבים במנגנונים שיצמצמו תאונות אלו

חוק ההסדרים 2023-2024 מציע לעבות באופן ניכר את ההכשרה במסגרת המכללות הטכנולוגיות. אלא שמחקרים קיימים מראים שלהכשרה טכנולוגית תשואה נמוכה יחסית. תוצאתו של המהלך תהיה הסללתן של קבוצות מיעוט לרובד הנמוך בשוק העבודה

הדמוקרטיה הישראלית הינה דמוקרטיה חלשה החסרה גם כך מרכיבים מרכזיים של משטר דמוקרטי ראוי. הממשלה בתמיכת מפלגות הקואליציה מנסה לחולל בישראל הפיכה משטרית רדיקלית, שלאחריה יווצר כאן משטר אוטוריטרי