אתגר גדול העומד בפני התמודדות עם הקטסטרופה האקולוגית קשור בנתק היחסי בין התנועה הסביבתית לתנועת העובדים. בד בבד עם התחזקות הקריאות לחיבור בין שתי התנועות, נדרשת בחינת סוגיות קונקרטיות שתוכלנה לאחד את שני הזרמים הפוליטיים השונים תחת דרישות משותפות. סוגיית קיצור שבוע העבודה עומדת כאפשרות כזו לעתיד, ולכן יש לבאר את משמעותה הסביבתית-חברתית.

הדוח טוען כי מלחמה, כמו מצבי משבר אחרים, משפיעה באופן שונה על נשים בהשוואה לגברים, וקורא לשלב נשים לקובעי המדיניות ולאמץ ראייה מגדרית בתכנון המדיניות ובקבלת ההחלטות על מנת לצמצם את הפגיעה בנשים ולמנוע התרחבות נוספת של פערים מגדריים בישראל. בנוסף, יש להבטיח איסוף ופרסום שיטתי של נתונים מפולחים מגדרית כך שניתן יהיה לזהות מגמות לאורך זמן.

מסמך זה עוסק בכמה קווי המתאר של מערכת הרווחה בישראל בעשורים האחרונים, ועומד על הצורך בחזון חדש למערכת שירותי הרווחה.

בעידן של מלחמות מתמשכות, תקציב הביטחון הגבוה של ישראל מקבל עדיפות עליונה שנה אחר שנה, מצמצם את המשאבים לשירותים החברתיים ומרחיק את המדינה מסטנדרטים של ה-OECD. ללא שינוי, ישראל עלולה להתרחק עוד יותר מהשקעה חברתית ראויה.

המסמך בוחן את המגמות בהוצאה הפרטית לחינוך לפי קבוצות אוכלוסייה בישראל בין השנים 2021-2015, והוא נעשה כחלק ממעקב רב שנתי שמרכז אדוה מקיים אחר מגמת ההפרטה בחינוך בישראל. מהממצאים עולה כי חלה עלייה משמעותית בהוצאה הפרטית לחינוך בשנים אלו, הן בהוצאה על גנים ובתי ספר והן בהוצאה על חוגים ושיעורי עזר פרטיים, זאת למעט בשנת 2020 שהושפעה ממגפת הקורונה.

באמצעות נתונים חדשים שהתקבלו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המסמך מציג את דפוסי הפינוי ותזוזת האוכלוסייה מגבולות עזה והצפון מאז ה-7 באוקטובר 2023, ועומד על ההשלכות מרחיקות הלכת על חייהם.ן של המפונים.ות, ועל יצירת 'סדר מרחבי חדש' בישראל.

המסמך מראה כיצד הפקרתם של תושבי.ות אופקים ב-7 באוקטובר ובחודשים שאחריו היא המשך ישיר להזנחה מדינתית מתמשכת המאפיינת את המקום ודומים לו עוד מראשית הקמתו.

על רקע מחירי הדיור הנמוכים יחסית בחיפה, מדיניות הדיור בעיר מכוונת להעלאת שווי הנכסים ולעידוד הגירה של 'אוכלוסיות חזקות' ומתעלמת מקבוצות האוכלוסייה המוחלשות. מדיניות זו אינה כוללת תוכניות של דיור בר-השגה ויוזמות להרחבה של הדיור הציבורי וכן ממשיכה לנקוט באפליה כלפי האוכלוסייה הערבית בעיר.

החברה הערבית שוקעת במשבר חובות, אך הסדרי חדלות הפירעון, שנועדו לאפשר שיקום כלכלי לחייבים, מגנים פחות על ערבים.

מחקר זה בוחן את משבר הדיור בקרב נשים ערביות גרושות בישראל ואת מידת התאמתן של תוכניות הדיור הממשלתיות לצרכיהן, לאור העלייה בשיעורי הגירושין בקרב האוכלוסייה הערבית המעלה את הביקוש לדיור בקרב אוכלוסייה זו.