המסמך מתבסס על מגוון מקורות אך עוצב לאור ראיונות עם מפונים.ות בידי המדינה מהדרום ובעיקר מהצפון, עוסק בפגיעות בפינוי ארוך טווח ומסכם בהמלצות מדיניות.

תקציב המדינה הנדון בימים אלו, אינו עוסק בשיקום והחלמה. יתר על כן הוא אף מאיים להחמיר את מצבן של אוכלוסיות פגיעות ממילא ובתוך כל של אנשים החיים בעוני, בדגש על נשים. המסמך מתייחס להשלכות של הקפאת מדרגות המס, מענק העבודה וקצבאות הילדים, העלאת דמי הביטוח הלאומי והקיצוץ המתוכנן בשכר העובדים – על נשים בישראל, בדגש על נשים בעלות הכנסה נמוכה.

נשים ערביות אקדמאיות המתגוררות במשולש הן בעלות רמת היוממות הגבוהה ביותר בקרב נשים ערביות, והיא גם עלתה בקצב מהיר יותר בשנים שנבדקו. עם זאת הן עדיין נמצאות הרחק מגברים ערבים. פיתוח תחבורה ציבורית בין עירונית ויישובית ועידוד השכלה לנשים ערביות עשויים לסייע בהגברת התעסוקה והעצמאות של נשים מועסקות ערביות מוחלשות.

אתגר גדול העומד בפני התמודדות עם הקטסטרופה האקולוגית קשור בנתק היחסי בין התנועה הסביבתית לתנועת העובדים. בד בבד עם התחזקות הקריאות לחיבור בין שתי התנועות, נדרשת בחינת סוגיות קונקרטיות שתוכלנה לאחד את שני הזרמים הפוליטיים השונים תחת דרישות משותפות. סוגיית קיצור שבוע העבודה עומדת כאפשרות כזו לעתיד, ולכן יש לבאר את משמעותה הסביבתית-חברתית.

הדוח טוען כי מלחמה, כמו מצבי משבר אחרים, משפיעה באופן שונה על נשים בהשוואה לגברים, וקורא לשלב נשים לקובעי המדיניות ולאמץ ראייה מגדרית בתכנון המדיניות ובקבלת ההחלטות על מנת לצמצם את הפגיעה בנשים ולמנוע התרחבות נוספת של פערים מגדריים בישראל. בנוסף, יש להבטיח איסוף ופרסום שיטתי של נתונים מפולחים מגדרית כך שניתן יהיה לזהות מגמות לאורך זמן.

מסמך זה עוסק בכמה קווי המתאר של מערכת הרווחה בישראל בעשורים האחרונים, ועומד על הצורך בחזון חדש למערכת שירותי הרווחה.

בעידן של מלחמות מתמשכות, תקציב הביטחון הגבוה של ישראל מקבל עדיפות עליונה שנה אחר שנה, מצמצם את המשאבים לשירותים החברתיים ומרחיק את המדינה מסטנדרטים של ה-OECD. ללא שינוי, ישראל עלולה להתרחק עוד יותר מהשקעה חברתית ראויה.

המסמך בוחן את המגמות בהוצאה הפרטית לחינוך לפי קבוצות אוכלוסייה בישראל בין השנים 2021-2015, והוא נעשה כחלק ממעקב רב שנתי שמרכז אדוה מקיים אחר מגמת ההפרטה בחינוך בישראל. מהממצאים עולה כי חלה עלייה משמעותית בהוצאה הפרטית לחינוך בשנים אלו, הן בהוצאה על גנים ובתי ספר והן בהוצאה על חוגים ושיעורי עזר פרטיים, זאת למעט בשנת 2020 שהושפעה ממגפת הקורונה.

באמצעות נתונים חדשים שהתקבלו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המסמך מציג את דפוסי הפינוי ותזוזת האוכלוסייה מגבולות עזה והצפון מאז ה-7 באוקטובר 2023, ועומד על ההשלכות מרחיקות הלכת על חייהם.ן של המפונים.ות, ועל יצירת 'סדר מרחבי חדש' בישראל.

המסמך מראה כיצד הפקרתם של תושבי.ות אופקים ב-7 באוקטובר ובחודשים שאחריו היא המשך ישיר להזנחה מדינתית מתמשכת המאפיינת את המקום ודומים לו עוד מראשית הקמתו.