האם אפשר לבחון את תקציב המדינה במבט מגדרי? איך הקיצוצים הקרובים בתקציב ישפיעו על נשים במדינת ישראל? העלאת המע״מ פוגעת יותר במצב הנשים או במצב הגברים? האם אפשר בכלל לבנות תקציב שיצמצם את אי השיווין בין נשים וגברים?
לצפייה
בקרוב יתפרסם מסמך חדש של מרכז אדוה בשיתוף קרן אברט-ישראל העוסק בסוגיית הדיור כסוגיה מגדרית
ראיון של יובל לבנת, מנכ"ל מרכז אדוה, בתוכנית "הכנסת הבוקר" עם יעקב אילון, בעקבות ביטול מדיניות החל"ת שהונהגה בזמן משבר הקורונה
תמונת מצב ומבט קדימה: דיון על בסיס מחקר חדש של מרכז אדוה
ראיון של העיתונאי ד"ר מיכאל מירו עם ד"ר שני בר-און ממן ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו, בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז אדוה
הרצאה מאת ד"ר שלמה סבירסקי העוסקת באופנים שבה מעצבת מערכת החינוך בישראל, באופן בלתי שוויוני, את עתידם של תלמידיה ביישובים מבוססים, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים. התקיימה ב 2.6.11 בסמינר הקיבוצים במסגרת יום עיון "חינוך והסללה בישראל"
יוסי צברי קרא מהפרסומים שלנו, וזה מה שיש לו להגיד
פרק רביעי בהשתתפות העיתונאית ז'נאן בסול, במסגרת סדרת הסרטונים של מרכז אדוה על המחיר החברתי-כלכלי שמשלמת החברה הישראלית בגין התמשכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני
מסמך "אומדן ביצוע התקציב" של משרד האוצר מסביר את הירידה בהכנסות המדינה בשנת 2023 בשלושה גורמים: היציאה ממשבר הקורונה; הירידה בהכנסות מנדל"ן, האטה בצריכה הפרטית והתמתנות בפעילות העסקית ובסקטור ההייטק; והשפעת המלחמה על ההכנסות. אלא שתיאור הגורמים חלקי, ואינו מדויק.
המשבר הפוקד את מדינת ישראל עלול להביא להגדלת אי השוויון הגבוה ממילא, מכיוון שהמשבר איננו פוגע בכולם.ן בצורה דומה. גם הפעם כדאי להיבנות מהמשבר באמצעות מנגנוני הפעלה של שוק העבודה הישראלי, ובפרט בנייה מחודשת של מערך ההכשרה המקצועית תוך הרחבת התקצוב ממשלתי. ללא צעדים אלו, המשק ייוותר מאחור, וגרוע מזאת – רבים האזרחים והאזרחיות שיתקשו למצוא את מקומם מחדש בשוק העבודה.
'הבשורה' בתקציב הבריאות 2024: פגיעה במערכת הבריאות, בנגישות לשירותים ובמאמצים לצמצום פערים – תשלום על כל ביקור בתחום בריאות הנפש יביא לפגיעה של ממש בנגישות של בעלי הכנסה נמוכה לשירות; הקיצוץ בתקציב מטה המשרד אמנם מוצג כהתייעלות, אבל יתורגם לפגיעה בבריאות; זאת לצד קיצוץ בתקציב להפחתת הפערים התקציביים בין יהודים לערבים
הקיצוץ בתקציב משרד החינוך הוא הגבוה מבין הקיצוצים במשרדי הממשלה. זאת כאשר מערכת החינוך סובלת מבעיות רבות ומהווה השקעה חברתית ארוכת טווח – השקעה באיכות הלימודים של ילדי ישראל, בכישוריהם כאזרחים ובדור הבא של הנכנסים לשוק העבודה
נייר עמדה של פורום הדיור הציבורי, מרכז אדוה, פורום משפחות עולים והקליניקה לזכויות ניצולי שואה וא/נשים בזקנה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א שהוצג בדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת
נראה כי מערכת הבריאות הישראלית תמשיך להיות מעורבת ציבורית־פרטית, ראשית בגלל הדרך בה השילוב הזה התפתח – כתשובה למימון החסר ולאתגר של אספקת שירותים בזמן אמת. המשקל של השניים – הציבורי והפרטי – הוא בעל חשיבות גדולה, אם אנו שואפים לשוויון בנגישות לשירותי בבריאות
מתוקף ההסכמים הקואליציוניים ובעקבות לחץ סקטוריאלי של מפלגת הציונית הדתית, הוגדל התקציב של מרכז החוסן ביו"ש בסכום הגבוה ביותר בקרב כלל מרכזי החוסן, יותר מהתקציב הנוסף שהופנה למרכזי החוסן בעוטף עזה, אשקלון ונתיבות. מרכזי החוסן בגליל, ומרכז החוסן לחברה הבדואית בנגב לא קיבלו תוספת תקציבית כלל
מדוע בישראל לא קמה מערכת חינוך ממלכתית אחת, אלא שתיים? היום החרדים אינם מאיימים עוד בהתנתקות. הציונות, שלה התנגדו בתחילה, הכילה אותם ואף שיפרה את מעמדם. אך בסוגייה של "מה צריך ילד יהודי ללמוד", דומה שמעט מאוד השתנה
מדיניות "ישראל מתחמשת" שמוביל השר בן-גביר משתלבת במדיניות נרחבת יותר של הפרטת ההגנה הביטחונית לידי האזרחים. מדיניות זו, כפי שהיא מתנהלת היום – מבלי לקבוע ולתקצב מנגנוני פיקוח ואכיפה אחר מבקשי ונושאי נשק פרטי, ומבלי לקיים בקרה ומעקב אחר השלכותיה – עתידה להעמיק את הפגיעות בנשים בכלל ובנשים הנמצאות במעגל האלימות בפרט
אל תפספסו את הפרסומים האחרונים, הנתונים העדכניים והאירועים הקרובים - הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו את ידיעון מרכז אדוה במייל, פעם בחודש: