הגדלת תוספת השלמת הכנסה לקצבת הזקנה שנקבעה במסגרת תקציב 2021-2022 היא מבורכת, אבל רחוקה מלאפשר חיים בכבוד. דרושה קצבת זקנה בגובה שכר המינימום

בעוד שבענף ההייטק השכר מוקפץ במעלה הסולם ומצמיח מיליונרים חדשים, בתחתית הסולם יש שחיקה עקבית של קצבאות המוסד לביטוח לאומי • טור ראשון בסדרה באתר העוקץ על חוק ההסדרים ותקציב המדינה

אישה היא לא "אחלה גבר": עמדת מרכז אדוה והאגודה לזכויות האזרח בסוגיית העלאת גיל הזכאות של נשים לקצבת זקנה (המכונה בטעות "גיל הפרישה")

סיכום תכנית הכשרה ליועצות לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי ברשויות המקומיות מכל רחבי הארץ. התכנית נערכה במסגרת הליך התקשרותי עם הרשות לקידום מעמד האישה שבמשרד לשוויון חברתי

יש לברך את בנק ישראל על התמדתו בהמלצה לנהוג במדיניות תקציבית מרחיבה, במטרה להעלות את רמת החיים של הישראלים לרמה מערב אירופית. גם בסוגיית מערכת החינוך נוקט הבנק עמדה מבורכת, כאשר הוא מצביע על הצורך לשפר את איכותה. אך בבואו לדון באמצעים מעשיים הוא נוקט עמדה צרת אופקים

ההשקעה הפרטית בהשכלת הילדים כבר עולה בישראל ופותחת פערים על בסיס המצב הסוציו-אקונומי של ההורים

הפודקאסטים הופקו ונוצרו על-ידי סטודנטיות וסטודנטים מאוניברסיטת תל-אביב, במסגרת קורס של מרכז אדוה בשיתוף קרן פרידריך אברט שהתקיים כחלק מתכנית 'מתחברים' של היחידה למעורבות חברתית

בנושא של עבודה ופרישה, בעולם תעסוקה שעובר שינויים מהירים, שקשה באמת העריך את השפעתם, אין ברירה אלא לעסוק בסוגיה לטווח אורך, ללא שוט תקציבי כזה או אחר

הצורך של אנשים רבים מעל גיל פרישה לעבוד נובע, במרבית המקרים, מקיצבת הזיקנה הנמוכה. זוהי הבעיה שצריך לטפל בה, ובאופן מעמיק

העלאת הצמיחה וגידול בפריון הם לכאורה שינויים כלכליים גרידא, אלא שעל מנת שיתחוללו נדרשים שינויים פוליטיים וחברתיים ארוכי טווח. מן הראוי כי הממשלה החדשה תתרום לקידומם