הצורך להגדיל את ההוצאה הציבורית לבריאות נובע מהאי שוויון הגדל במצב הבריאות של ישראלים בני קבוצות שונות. כל מי שדוגל בהגברת השוויון בבריאות חייב לבקש להגדיל את ההוצאה הציבורית לבריאות
כדי לשמור,למנוע ולצמצם:
כדי לשמור על מערכת בריאות טובה ולמנוע את המשך הפגיעה באיכות הרפואה הציבורית;
גם במדינות בהן ההוצאה על שירותים חברתיים נמוכה יחסית, ישנו קונצנזוס לגבי חשיבות קיומה של מערכת בריאות ציבורית חזקה והוצאה ציבורית גבוהה לבריאות. לדוגמא: שוויץ, יפן, טאיוואן.
כדי למנוע כשלי נגישות בגלל גובה ההשתתפות העצמית של חולים ברכישת תרופות ושירותים;
כדי למנוע כשלי נגישות בגלל הסטת תרופות וטכנולוגיות לביטוחים משלימים ומסחריים;
כדי לצמצם פערים במצב הבריאות ובהזדמנויות בריאות בין תושבי המרכז והפריפריה, בין יהודים לערבים, בין עולים חדשים לוותיקים ובין בעלי הכנסות גבוהות ונמוכות.
כדי לשמור על מערכת בריאות טובה ולמנוע את המשך הפגיעה באיכות הרפואה הציבורית;
גם במדינות בהן ההוצאה על שירותים חברתיים נמוכה יחסית, ישנו קונצנזוס לגבי חשיבות קיומה של מערכת בריאות ציבורית חזקה והוצאה ציבורית גבוהה לבריאות. לדוגמא: שוויץ, יפן, טאיוואן.
כדי למנוע כשלי נגישות בגלל גובה ההשתתפות העצמית של חולים ברכישת תרופות ושירותים;
כדי למנוע כשלי נגישות בגלל הסטת תרופות וטכנולוגיות לביטוחים משלימים ומסחריים;
כדי לצמצם פערים במצב הבריאות ובהזדמנויות בריאות בין תושבי המרכז והפריפריה, בין יהודים לערבים, בין עולים חדשים לוותיקים ובין בעלי הכנסות גבוהות ונמוכות.
מזה שנים:
מזה שנים ההוצאה הלאומית לבריאות יציבה, עם עליות וירידות קלות;
מזה שנים ההוצאה הממשלתית לבריאות (שמקורה בתקציב משרד הבריאות) יורדת, לעומת ההוצאה הפרטית לבריאות, שעולה;
מזה שנים נשחקת עלות סל השירותים הניתנים על-ידי קופות החולים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, בהיעדר עדכון קבוע של עלות הסל;
מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנת 1995, גדל הסכום המיועד להוספת תרופות וטכנולוגיות חדשות בשיעור שנתי ממוצע של פחות מ-1% מעלות הסל, כאשר הגידול הרצוי הוא כ-2%.
מזה שנים, שנה אחר שנה, אנו מתבשרים על אנשים המדווחים שהם מוותרים על רכישת תרופה או על שימוש בשירות, בגלל העלות.
מזה שנים ההוצאה הלאומית לבריאות יציבה, עם עליות וירידות קלות;
מזה שנים ההוצאה הממשלתית לבריאות (שמקורה בתקציב משרד הבריאות) יורדת, לעומת ההוצאה הפרטית לבריאות, שעולה;
מזה שנים נשחקת עלות סל השירותים הניתנים על-ידי קופות החולים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, בהיעדר עדכון קבוע של עלות הסל;
מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנת 1995, גדל הסכום המיועד להוספת תרופות וטכנולוגיות חדשות בשיעור שנתי ממוצע של פחות מ-1% מעלות הסל, כאשר הגידול הרצוי הוא כ-2%.
מזה שנים, שנה אחר שנה, אנו מתבשרים על אנשים המדווחים שהם מוותרים על רכישת תרופה או על שימוש בשירות, בגלל העלות.
הצורך להגדיל את ההוצאה הציבורית לבריאות נובע מהאי שוויון הגדל במצב הבריאות של ישראלים בני קבוצות שונות. כל מי שדוגל בהגברת השוויון בבריאות חייב לבקש להגדיל את ההוצאה הציבורית לבריאות.
הבה נזכור כי הזכות לבריאות היא זכות חברתית בסיסית. הקשר ההולך ומתחזק בין מצבו הכלכלי של הפרט ובין איכות שירותי הבריאות שהוא מקבל פוגע בזכות הזאת.
לנייר העמדה המלא לחצ/י כאן
