בעקבות אירועי השבועיים האחרונים מוקדי הסיוע הנפשי הוצפו באלפי פניות, ונפגעי חרדה רבים פונו אל בתי החולים. העליה במצוקות הנפשיות בעקבות ירי הרקטות והאירועים האחרונים הצטרפה למגמת העלייה בתחלואת הנפש כתוצאה ממשבר הקורונה.

המספרים, שנמצאים בעליה מאז פרוץ משבר הקורונה – של דכאון, לחץ וחרדה; של נטילת תרופות מרשם (תרופות הרגעה, נוגדי דכאון וכדורי שינה) ; ושל שימוש בסמים ובאלכוהול בקרב תושבי/ות המדינה – צפויים על פי הערכות אנשי המקצוע להמשיך ולעלות.

בזמן משבר הקורונה מדינת ישראל הקצתה סכום זניח של 10 מיליון שקלים לטיפול בנושא. חוסר היערכות זה, שמתווסף למצב הרע מלכתחילה של מערכת בריאות הנפש הציבורית, צפוי לפגוע במיוחד בבעלי/ות הכנסה נמוכה, שאין בידם די אמצעים למימון עצמי של טיפולים ותרופות.

המערכת הציבורית של בריאות הנפש הייתה במצב ירוד עוד לפני הקורונה

הדבר מתבטא למשל בתקינת חסר של מטפלים במסגרות השונות בהן ניתן טיפול במסגרת תשלום רבעוני מפוקח. תקינת חסר זו מובילה לזמני המתנה ארוכים. כדי להימנע מהמתנה ממושכת, חלק משמעותי מהפונים לקבלת טיפול נפשי מופנים על ידי קופות החולים למטפלים חיצוניים (פרטיים), שנמצאים בהסכמי מתן שירותים עימן, וזאת תמורת תשלום גבוה באופן משמעותי מצד המטופל-המבוטח (כ- 140 ₪ למפגש טיפולי). כעת, מערכת ציבורית מדולדלת זו תידרש להתמודד עם עליה חדה בתחלואת נפש שגרמו המגפה והאירועים בשבועות האחרונים.

הנפגעים העיקריים הם תושבים ותושבות מעוטי משאבים. מחקרים מוכיחים שאנשים החיים בעוני נזקקים ממילא לסיוע נפשי בשיעורים גבוהים מאלה של בעלי אמצעים (1). למעשה, ניתן לדבר על תופעת כדור שלג: העוני מייצר מצוקה נפשית, שמייצרת עוני נוסף וחוזר חלילה. משבר הקורונה, והאבטלה שבאה בעקבותיו, פגעו במיוחד במי שחיו עוד לפני כן בעוני או בקרבת העוני (2), פגיעה הצפויה עתה לדרדר עוד את מצבם הנפשי. אליהם מצטרפים עתה "העניים החדשים" שיצרה המגפה.

איך הגענו למצב זה?

ב-2015 הועברה האחריות לטיפול בבריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים. עקב כך העביר המשרד לקופות מאות מיליוני שקלים, כאשר הקופות מצדן התחייבו ליעדי ביצוע. אלא שמבקר המדינה מצא כי הקופות לא עמדו בחלק ניכר מן היעדים.

בדו"ח שפורסם ערב פרוץ משבר הקורונה מצא המבקר כי בעוד שהתקציב שהועבר היה מבוסס על ההנחה ש- 4% מהמבוטחים המבוגרים ו- 2% מהמבוטחים הקטינים בכל קופה יקבלו טיפול נפשי, רק 3.1% מהמבוטחים המבוגרים ו- 1.6% מהמבוטחים הקטינים בשירותי בריאות כללית (הקופה הגדולה במדינה) קיבלו טיפול הלכה למעשה (נכון לשנת 2017). שיעורים נמוכים במיוחד תועדו בחברה הערבית ובחברה החרדית.

פחות מרפאות בפריפריה

אחד מהחסמים לנגישות לשירותי בריאות הנפש של האוכלוסייה הערבית, החרדית ותושבי הפריפריה בכלל, כפי שציין המבקר, הוא הפריסה הגיאוגרפית הלא שוויונית של המרפאות לבריאות הנפש: "כך למשל נמצא כי בירוחם, בנתיבות ובמצפה רמון אין כלל שירותי פסיכותרפיה, והמטופלים נאלצים לנסוע, בדרך כלל פעם בשבוע, לעיתים בליווי בני משפחה, עשרות קילומטרים לקבלת הטיפול. לעומת זאת, רוב היישובים בגוש דן נהנים מנקודות שירות רבות".

השתתפות עצמית גבוהה של המטופלים

הרפורמה הניחה עוד, ש-1.5% מתקציב הטיפולים הנפשיים של הקופות יגיע מהשתתפות עצמית של מבוטחי הקופות. בפועל, השיעור היה גבוה הרבה יותר ועמד ב-2018 על 5% וכ-6% (במאוחדת ובמכבי, בהתאמה). מתברר כי הקופות הפנו אחוז גבוה במיוחד של מטופלים אל מטפלים חיצוניים, שאצלם שיעור ההשתתפות העצמית של המבוטח גבוה. באופן לא מפתיע, 65% מהמטופלים במסלול "המטפלים החיצוניים" השתייכו ליישובים המשתייכים לאשכול חברתי-כלכלי 10-8.

לקריאה נוספת: הורידו וקראו בדו"ח השנתי של מרכז אדוה >> תמונת מצב חברתית 2021: הקורונה ומגיפת אי השוויון בישראל

הערות:

(1) ראו לדוגמה: A. W. Siegel, (2008). “Inequality, privacy, and mental health”, International Journal of Law and Psychiatry, 31, 150-157; Lund, C., Breen, A., Flisher, A. J., Kakuma, R., Corrigall, J., Joska, J. A., & Patel, V. (2010). Poverty and common mental disorders in low and middle income countries: A systematic review. Social science & medicine, 71(3), 517-528.

(2) אנדבלד, מ', הלר, א', כראדי, ל' וקסיר (קלינר), נ' (ינואר 2021). רמת החיים, העוני והאי-שוויון בהכנסות-2019-2018 ואומדן ל-2020 (לפי נתונים מנהליים). ירושלים: ביטוח לאומי.

(3) מבקר המדינה, דו"ח 70ב (2020) בעמ' 792