הכלכלן הראשי במשרד האוצר פירסם ב–25 לספטמבר סקירה שבועית שעיקרה דיון בהשפעת פערי השכר המגדריים על הפריון והצמיחה במשק. הבשורות הטובות הן שמשרד האוצר מכיר בפגיעה הכלכלית הנגרמת כתוצאה מאי־שוויון מגדרי בשוק העבודה ובהשפעתה על צמיחה ומדדים מקרו־כלכליים נוספים.

כמו כן, נראה שחילחלה ההבנה שפערי השכר נובעים קודם כל מבידול תעסוקתי – כלומר ריכוזן של נשים במשלחי יד שבהם השכר נמוך ולא רק מאי־תשלום שכר שווה על אותה עבודה.

גורם נוסף שמציין הכלכלן אך בוחר שלא להתמודד אתו, הוא אי־השוויון בין נשים לגברים בטיפול בילדים ובביצוע עבודות משק הבית.

הפתרון שבו מתמקד הכלכלן הוא קידום מדיניות שתעודד הגדלת שיעור הנשים בקרב המהנדסות והמתכנתות. במלים אחרות, אם הנשים יעבדו בהיי־טק פערי השכר יצטמצמו.

זוהי מטרה ראויה בפני עצמה, אך, האם שילובן של נשים בהיי־טק טמון אך ורק בעידודן ללמוד מקצועות מדעיים? בענף ההיי־טק רווחות נורמות תעסוקתיות כגון שעות עבודה ארוכות, קיום ישיבות בשעות הערב וזמינות 24/7, המקבעות אי־שוויון ומהוות חסם מרכזי לתעסוקת נשים שהן אימהות לילדים. בנוסף, מנתונים שפירסמה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בשנה שעברה עלה, כי גם נשים ששורדות את תנאי העבודה בהיי־טק משתכרות לחודש בממוצע 45% פחות מעמיתיהן הגברים, פער גדול יותר מפער השכר בכלל ענפי המשק שהוא 33%. בקרב מנהלים ומנהלות בהיי־טק, פער השכר הוא 25% בממוצע.

ואם נניח לרגע שיותר נשים ישתלבו בהיי־טק, אין בכך להבטיח שכר שווה שהרי גם בעיסוקים מעורבים מבחינה מגדרית, גברים מרוכזים בעמדות בכירות ונשים בתחתית הפירמידה ובעמדות הביניים.

אך חשוב מכך, מה עם הצד השני של המטבע? מי יעסוק בעבודות הטיפול, החינוך, הבריאות והרווחה? נשים מהוות רוב מוחלט בעיסוקים אלה שהם תשתית חיונית לכלכלה ולחברה והם בעלי השפעה מכרעת על רווחתה של כלל האוכלוסייה. ביחס הפוך לתועלת, השכר בעבודות אלה נמוך ויוקרתן נמוכה אף היא. נציין כי ההפרטה של השירותים החברתיים, שבה תמך משרד האוצר שנים רבות כדרך להוזיל את עלותם, יצרה מעמד של נשים עובדות קבלן ושחקה עוד יותר את ערכן של עבודות אלה. לפיכך, מדיניות המתמקדת בשוויון בשכר צריכה גם לקדם שכר גבוה יותר בעבור עיסוקים חיוניים אלה הנחשבים "נשיים".

הדיון המתקיים במדינות שונות בעולם והתביעה להכיר בערכן הכלכלי והחברתי של עבודות הטיפול והחינוך, לא הגיעו לירושלים. למשל בגרמניה, המדינה היא גורם פעיל בניסיון לצמצם את פערי השכר המגדריים. לכן, בנוסף לעידוד נשים ללמוד מקצועות "גבריים", גרמניה מעודדת גם גברים לעסוק במקצועות הטיפול על מנת לשבור את תבניות הבידול התעסוקתי ולהעלות את השכר במשלחי יד "נשיים".

במדינות סקנדינביה הבינו כי כדי לשנות את מצבן של נשים בשוק העבודה צריך לשנות את חלוקת העבודה בבית, ולפיכך הן מובילות מדיניות של איזון בית־עבודה לנשים וגברים כאחד. כחלק ממדיניות זו המדינה מעודדת גברים לקחת חלק בחופשת הלידה ובטיפול בילדים ובכך לקדם מודל שלפיו שני בני הזוג מפרנסים ושניהם מטפלים בילדים. במדינות אלה כמו גם בצרפת, ישנה גם פריסה רחבה של מסגרות טיפול ציבוריות איכותיות בילדים, במחיר נמוך. בישראל, המחסור במסגרות טיפול ומחירן הגבוה להורים, מגביל את אפשרויות התעסוקה של נשים. הדבר נכון במיוחד בהתייחס לתעסוקת נשים ערביות, נושא שהמדינה מנסה לקדם, לא בהצלחה רבה.

מדיניות לצמצום פערי שכר מגדריים צריכה להביא בחשבון את מכלול הגורמים המשפיעים עליהם ולא יכולה להסתפק בעידוד נשים ללמוד מתמטיקה. מדובר במאפיין מבני של שוק העבודה והטיפול בו דורש צעדים רחבים ומגוונים.

פורסם במקור בדה-מרקר