הבחירות לכנסת ה-21: ניתוח הצבעה לפי אשכול חברתי-כלכלי

כיצד התפלגה ההצבעה בבחירות לכנסת ה-21 מבחינה סוציו-אקונומית? ביישובים העניים הצביעו למפלגות הערביות והחרדיות וביישובים העשירים לכחול-לבן. הליכוד מוביל ביישובי מעמד הביניים ובעיירות הפיתוח

כיצד התפלגה ההצבעה בבחירות לכנסת ה-21 מבחינה סוציו-אקונומית? תוצאות הבחירות האחרונות מאפשרות לקבל הצצה לריבוד המעמדי-הפוליטי בישראל.

הניתוח שלהלן מציג את תוצאות הבחירות לפי יישובים, כפי שפורסמו על-ידי ועדת הבחירות המרכזית, וזאת תוך סיווג וסכימת כלל היישובים בהתאם לדירוג החברתי-כלכלי שלהם.

האשכול החברתי-כלכלי הוא מדד אותו מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והוא מבטא את המאפיינים של האוכלוסייה בכל ישוב, לפי משתנים שונים של שכר ותעסוקה, השכלה, רמת חיים ועוד. הדירוג ניתן לכל רשות מקומיות ולכל יישוב בתוך מועצה אזורית.

אשכול 1, הנמוך ביותר, מורכב בעיקר מהעיירות הבדואיות בנגב והערים החרדיות מעבר לקו הירוק. באשכול 10, הגבוה ביותר, נמצאות שתי רשויות מקומיות – כפר שמריהו וסביון, ועוד יישוב אחד – ארסוף. (פירוט מלא של סיווג היישובים לאשכולות חברתיים-כלכליים, בנספח 1).

הניתוח אינו כולל את נתוני ההצבעה במעטפות כפולות, שאינה ניתנת לסיווג כלכלי-חברתי. כמו כן לא נכללו בחישוב מספר יישובים קטנים חסרי דירוג-חברתי כלכלי (ראו נספח 2).

בתרשימים המצורפים נסכמו יחד כל היישובים המדורגים באותו אשכול לקבוצה אחת, ועבור כל קבוצה חושב אחוז ההצבעה לכל אחת מהמפלגות המשמעותיות מתוך כלל הקולות הכשרים באותו האשכול.

יש לשים לב כי מספר היישובים בכל אשכול שונה, כמו גם גודל היישובים הנמצאים באשכולות השונים, ולכן מספר המצביעים בכל אשכול שונה מאוד. ראו תרשים 1 להלן.

בנוסף, חשוב להדגיש כי הניתוח שלהלן אינו מאפשר להבחין בשונות הקיימת בתוך יישובים רבים, ובעיקר בערים הגדולות בהן מתגוררת אוכלוסייה הטרוגנית מבחינה חברתית-כלכלית.

לצפייה בנתונים הורידו את המסמך המלא.