חופשת לידה: לא לאמהות בלבד

פורום נשים לתקציב הוגן מציע ללכת בעקבות מדינות האיחוד האירופי ולהוסיף לחופשת הלידה פרק זמן המיועד רק לאבות ואינו ניתן להעברה, דהיינו חופשת אבהות. בנוסף, יש להאריך את חופשת הלידה בתשלום הקיימת המיועדת לאמהות, היינו חופשת אמהות

להורדת המסמך המלא

השתלבותן של נשים בשוק העבודה מהווה בדרך כלל הן מטרה והן מדד לשוויון בין המינים.  אולם, השתתפותם של גברים במגזר משק הבית ובטיפול בילדים (The care economy) לא נדון מספיק כיעד מקביל שיש לקדם על מנת להשיג מטרות אלו.
המודל המסורתי לתכנון מדיניות מבוסס על תפיסת הגבר כמפרנס עיקרי והאישה – כמטפלת עיקרית בבני המשפחה. מודל זה, לצד היעדר הסדרים ממשלתיים לטיפול בילדים, מייצרים ומשמרים חלוקת עבודה מגדרית אשר גם מכתיבה את הנורמות בשוק העבודה.

בישראל כרבע (26%) מהנשים בגילאי 20-45 שעבדו ונולדו להן ילדים, הפסיקו לעבוד בעקבות הולדת הילדים, לעומת פחות מ-1%מהגברים. בנוסף, 16% מהנשים שנולדו להן ילדים צמצמו את המשרה שלהן בהשוואה ל-3% מהגברים (הלמ"ס, 2010) . לדפוס תעסוקה זה, המאופיין בעבודה בלתי רציפה, יש השלכות על עצמאותן הכלכלית של נשים, על היכולת שלהן להתחרות ולהשתלב מחדש בשוק העבודה וגם על החיסכון לפנסיה. יתרה מכך, החלוקה המגדרית של העבודה משליכה באופן ישיר על הפערים בשוק העבודה הבאים לידי ביטוי בפערי שכר, עבודה במשרות חלקיות וזמניות – הנפוצה יותר בקרב נשים, ייצוג יתר של נשים בדרגות הנמוכות וייצוג מועט שלהן בדרגות הניהול, שיעור גבוה יותר של נשים בקרב המועסקים באמצעות קבלני משנה וחברות כוח אדם, סגרגציה של מקצועות, וחוסר ביטחון תעסוקתי.

בשנים האחרונות, במדינות שונות באיחוד האירופי החלו להתגבש יוזמות לקידום שוויון בין המינים שאינן מתמקדות אך ורק בקידום נשים בשוק העבודה אלא גם בעידוד גברים ליטול חלק פעיל בטיפול בילדיהם. גישה זו התפתחה מתוך הכרה שהנורמות הקיימות בשוק העבודה אינן מאפשרות לגברים להיות שותפים מלאים בגידול ילדיהם וששוויון אמיתי בשוק העבודה  לא יושג ללא חלוקה שוויונית של עבודות תחזוקת הבית והטיפול בילדים.
דוגמא בולטת ליוזמה כזו היא הענקת חופשת לידה לאבות, שאינה ניתנת להעברה. במילים אחרות, מדובר בהוספת פרק זמן בו האב מקבל גמלה על מנת לטפל בילד/ה שלו/ה, גמלה שהיא שוות ערך ל-100% מהשכר ושלא ניתן להחליפה עם  האם.

חופשת הלידה בישראל קצרה בהשוואה לחופשת אמהות ברוב מדינות האיחוד האירופי. במדינות אלה, חופשת אמהות נעה בממוצע בין 16 ל-24 שבועות. בנוסף לחופשת אמהות, נשים במדינות האיחוד האירופי נהנות מ"חופשת הורות", כלומר אותה תקופה נוספת שההורים יכולים לחלק ביניהם על מנת לטפל בילדיהם. כפי שהראינו נשים מהוות את הרוב המכריע של מי שמנצלות את התקופה הזו, אשר מאריכה את חופשת האמהות בתשלום בצורה משמעותית.

פורום נשים לתקציב הוגן מציע ללכת בעקבות מדינות האיחוד האירופי ולהוסיף לחופשת הלידה פרק זמן המיועד רק לאבות ואינו ניתן להעברה, דהיינו חופשת אבהות. בנוסף, יש להאריך את חופשת הלידה בתשלום הקיימת המיועדת לאמהות, היינו חופשת אמהות.

ההנחה העומדת בבסיס ההצעה הזו הנה שהזכות של הורים להיעדר מהעבודה על מנת לטפל בילדיהם צריכה להיות זכות אינדיבידואלית, בלתי תלויה בזכאותה של האם לדמי לידה, ובלתי ניתנת להעברה.
על מנת לאפשר לאבות להיות שותפים מלאים בגידול ילדיהם, יש לקבוע "מפת דרכים" להשוואת  חופשת האבהות עם חופשת האמהות. בישראל שישה השבועות הראשונים של חופשת הלידה הנם חובה לאם,  לפיכך כצעד ראשון ניתן להתחיל בקביעת חופשת אבהות בת שישה שבועות  בתשלום שאינה ניתנת להעברה. תנאיי הזכאות לדמי לידה ייקבעו על פי פרמטרים של השתתפות האבות בשוק העבודה בדומה לתנאי הזכאות הנהוגים בהענקת דמי לידה לאמהות.