פערי שכר מגדריים בישראל 2015

תמונת מצב מעודכנת לפערי השכר המגדריים בישראל. מחקר זה הוא חלק מפרויקט "שוות ערך – לקידום שכר שווה"

קרדיט: dreamstime
Facebooktwittermail

פערי שכר בין נשים לגברים בשוק העבודה – בשכר חודשי ובשכר שעתי – הינם תופעה אוניברסלית, המשקפת היבטים של אי-שוויון בחלוקת העבודה המגדרית בבית ובשוק העבודה כאחד.

ב-2014, השכר החודשי הממוצע של אשה בישראל עמד על 67% משכרו של גבר. בעשור האחרון הצטמצמו פערי השכר החודשיים בין גברים לנשים ב-4%. אם מגמה זו תימשך יידרשו כ-80 שנה לסגירת הפער. פערי השכר לשעה קטנים יותר- 16%- אך נותרו יציבים לאורך העשור האחרון.

ישנן כמה סיבות לפערי שכר מגדריים. הבולטת בהן הינה התופעה של בידול תעסוקתי והערכה שונה של עיסוקים גבריים ועיסוקים נשיים. הכוונה לכך שנשים וגברים מרוכזים בעיסוקים שונים, הנובעים בין היתר מדפוסי השכלה שונים, כאשר רמות השכר בעיסוקים בהם מרוכזות נשים – הוראה, רווחה, מזכירות וטיפול – הן נמוכות יותר בהשוואה לרמות השכר במקצועות בהם מרוכזים גברים ובמקצועות מעורבים. הבידול התעסוקתי מסביר חלק ניכר מפערי השכר לשעה ולחודש.

פערי השכר לחודש משקפים גם הבדלים בשעות העבודה של נשים וגברים, הנובעים במידה רבה מחלוקת העבודה המגדרית בבית. בממוצע, גברים עובדים כ 9- שעות שבועיות יותר מנשים, ונשים מועסקות יותר במשרות חלקיות 1. דפוס העבודה של נשים מאפשר שילוב של עבודה עם טיפול בילדים ותחזוקת הבית, מטלות שעדיין נתפסות כמטלות נשיות בעיקרן. שוק העבודה כולו מעוצב על ידי נורמות גבריות המקשות על שילוב מטלות בית ועבודה. מדובר בנורמות כגון שעות עבודה ארוכות ובלתי גמישות, קיום ישיבות וכנסים בשעות הערב ועוד.

על שני גורמים אלה נוספת אפליה והתנהגות המבוססת על סטריאוטיפים מגדריים: דעות קדומות של מעסיקים לגבי יכולתן ונכונותן המקצועית של נשים לעבוד; כוח מיקוח נמוך יותר של נשים בשל אחריותן להולדה ולגידול הילדים; דפוסי משא ומתן מגדריים שונים הנובעים מהטיות מגדריות בחינוך – גברים נוטים לדרוש שכר גבוה, נשים נוטות להעדיף בטחון תעסוקתי בשעה שציפיות השכר שלהן נמוכות יותר.

טיפול בבעיית פערי השכר בין נשים לגברים דורש קודם כל הכרה בבעיה, וקידום שקיפות בנתוני השכר. מטרת המסמך היא לחשוף את פערי השכר המגדריים בישראל ולאפיין אותם.

לצפייה במצגת אינפוגרפיקה המבוססת על הפרסום

Facebooktwittermail