האם אפשר לבחון את תקציב המדינה במבט מגדרי? איך הקיצוצים הקרובים בתקציב ישפיעו על נשים במדינת ישראל? העלאת המע״מ פוגעת יותר במצב הנשים או במצב הגברים? האם אפשר בכלל לבנות תקציב שיצמצם את אי השיווין בין נשים וגברים?

מבט מגדרי על התקציב מעלה פגיעה בנשים עובדות, העדר בשורות לגיל הרך, מחסור בפתרונות דיור ואי-הצבת המאבק באלימות נגד נשים כיעד מרכזי

לנקודת המבט המגדרית על מדיניות הדיור יש פוטנציאל לקדם צעדים ופתרונות שטרם נלקחו בחשבון על מנת להתמודד עם משבר הדיור ועם השלכותיו על קבוצות שונות.

סרטון שהופק במסגרת פרוייקט של מרכז אדוה בשיתוף אתנה – המרכז לקידום ספורט הנשים בישראל

סיכום פעילות לפרויקט 'השמיעי את קולך', שיתוף פעולה בין עמותת כ"ן, מרכז אדוה, תכנית MEPI של שגרירות ארה"ב והיועצות לקידום מעמד האישה בחמש רשויות מקומיות בארץ

סקירה של חלק מהפעילות של מרכז אדוה בשנה החולפת לקידום שוויון ולצמצום פערים מגדריים, לציון יום הנשים הבינלאומי

ארגז כלים ליועצות לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי המאגד בתוכו כלים פרקטיים שיכולים לסיוע בעבודת היועצת. ארגז הכלים הדיגיטלי מתבסס על התוצרים של פרויקט דו-שנתי, ״פורומים אזוריים של היועצות״, ונסמך על הידע והניסיון הרב של היועצות כפי שעלה בפרויקט

מסמך זה מציג מבט מגדרי על סעיפים נבחרים מתקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנים 2022-2021 ועל פרק הטבות המס המופיע במסמך "עיקרי התקציב" לשנים אלו. המסמך יתייחס בעיקר לסעיפים שיש בהם בכדי להשפיע על מצבן הכלכלי של נשים

על אף ההתחייבויות, אי-השוויון המגדרי במשרדי הממשלה לא נעלם, ורבים ממשרדי הממשלה אינם עומדים בחובתם להציג ניתוח מגדרי ראוי של תקציביהם.
כתבה בתוכנית 'משחקי הכיס' בכאן 11, בעקבות דו"ח חדש של מרכז אדוה.

החלטת ממשלה משנת 2014 מחייבת את כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך לבחון את תקציביהם מנקודת מבט מגדרית. אך בתקציב המדינה לשנים 2022-2021 רבים ממשרדי הממשלה אינם עומדים בחובתם להציג ניתוח מגדרי ראוי של תקציביהם