הדוח טוען כי מלחמה, כמו מצבי משבר אחרים, משפיעה באופן שונה על נשים בהשוואה לגברים, וקורא לשלב נשים לקובעי המדיניות ולאמץ ראייה מגדרית בתכנון המדיניות ובקבלת ההחלטות על מנת לצמצם את הפגיעה בנשים ולמנוע התרחבות נוספת של פערים מגדריים בישראל. בנוסף, יש להבטיח איסוף ופרסום שיטתי של נתונים מפולחים מגדרית כך שניתן יהיה לזהות מגמות לאורך זמן.

בעידן של מלחמות מתמשכות, תקציב הביטחון הגבוה של ישראל מקבל עדיפות עליונה שנה אחר שנה, מצמצם את המשאבים לשירותים החברתיים ומרחיק את המדינה מסטנדרטים של ה-OECD. ללא שינוי, ישראל עלולה להתרחק עוד יותר מהשקעה חברתית ראויה.

הוויכוח על הכספים לחרדים הרעיד את הזירה הפוליטית, אך הגידול חסר הגבולות בתקציב הביטחון עובר כמעט מתחת לרדאר. וגידול כזה משמעו פגיעה בשירותים החברתיים, דווקא כאשר המלחמה מייצרת מדי יום צרכים חדשים רבים.

הסכסוך הישראלי-פלסטיני והכיבוש גובים מחירים כבדים מאוד משני הצדדים. הפלסטינים משלמים את המחיר הגבוה ביותר, אבל גם אנחנו משלמים מחיר כבד על התמשכות הסכסוך והכיבוש. כיצד?  ואיך זה קשור לקורונה?

כלכלת ישראל רגישה לשילוב בין משברים עולמיים ובין משברים מקומיים, הנגרמים ע"י העימותים האלימים עם הפלסטינים. סיפוח צפוי להעמיק את המשבר הכלכלי וירע את מצבם של הישראלים והפלסטינים כאחד

השפעות הכיבוש על הכלכלה והחברה בישראל. דו"ח לציון 50 שנה לכיבוש השטחים הפלסטיניים בשנת 1967

48 שנה לשלטון צבאי ישראלי בשטחים הפלסטיניים: הנטל הכלכלי-חברתי על ישראל

ישראל היא המחזיקה כיום ברוב הקלפים ועל כן נוטים קברניטיה לעתים לשגות באשליה שאין צורך בהסדר מדיני שכן "הכול נורמאלי" ו"הסכסוך הוא בסך הכל רסיס בישבן". זוהי אשליה. הגיע הזמן להתעורר ממנה.

מסמך זה מבקש להציג את המחיר החברתי, הכלכלי, הצבאי והפוליטי שישראל משלמת על התמשכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני