מכתב שהעביר פורום זכויות עובדים ועובדות למשרד האוצר והביטוח הלאומי עם תחילתה של המערכה הצבאית הנוספת נגד איראן, ובהמשך להודעת האוצר בדבר שקילת מתווה פיצויים והוצאה לחל"ת גם הפעם בתור מנגנון לפיצוי עובדים ומעסיקים.
לאחר כשנתיים וחצי של לחימה מתמשכת, וכעת עם פתיחתה של מערכה שלישית, מתחדדת ביתר שאת החשיבות ביצירת ודאות מיידית לעובדות ולעובדים ולמעסיקים בכל הנוגע לשכר ולרציפות ההכנסה. אין להמתין עד לסיום המערכה כדי להתחיל בגיבוש פתרונות, תהליך שלרוב נמשך שבועות ואף חודשים ארוכים. נדרש כבר עתה לצאת בהכרזה ברורה מצד המדינה שלפיה תובטח השתתפותה בפיצוי המעסיקים בגין תשלומי השכר, וזאת על מנת לאפשר תפקוד רציף של המשק מחד גיסא, ולשמור ככל האפשר על זכויות העובדות והעובדים מאידך גיסא.
הכל, כמפורט להלן:
- נכון להיום יש וואקום חקיקתי בנושא זכותם של עובדים לשכר בשעת חירום, סוגיה שרלוונטית לכלל העובדים בישראל. אנו סבורים כי הגיעה העת להסדיר את תחום הפיצויים לעובדים בעת משברים באופן מקצועי ועקבי, על מנת ליצור ודאות אצל עובדים ומעסיקים גם יחד. ישנה חשיבות מיוחדת לעתיד לעניין הסדרת התחום וטיפול מקצועי בו. מאחר שמשברים לא נוצרים "יש מאין", ובאורח פתאומי, יש להפיק לקחים מההסדרים שהונהגו עד כה אשר לא נתנו מענה טוב לקבוצות שונות של עובדים, ולשפרם.
- מנגנון הפיצויים שקיים היום בחוק מיועד למעסיקים בלבד, ומאפשר תשלום שכר לעובדים באמצעות פיצוי בגין נזקים עקיפים, אך הגשת הבקשה לפיצוי מותנית בשיקול דעתו של המעסיק, כל עוד אין לעובד זכות קנויה לתשלום שכר בגין היעדרות בהתאם להנחיות פיקוד העורף בתקופת מצב החירום.
- פתרון החל"ת המלא הוא הפתרון שאומץ בתקופת מגיפת הקורונה ולאחר מכן גם במלחמת ה-7 באוקטובר, וגם במהלך המערכה עם איראן בחודש יוני 2025. זה היה פתרון ששימש את הממשלה ואת המחוקק כמעין פתרון "אינסטנט" למצב המלחמתי, אך אינו מספק מענה הולם לכלל העובדים במשק, ובמיוחד פוגע בעובדים המוחלשים.
- כפי ששבנו והתרענו, מדובר בפתרון רע, במיוחד לעובדים מוחלשים, ומעסיקים שהיו עשויים להגיש בקשה לפיצוי בגין שכר העובדים באמצעות מגנון הנזק העקיף בחרו להוציא אותם לחל"ת באופן רטרואקטיבי בעידוד המדינה כדי שיקבלו דמי אבטלה, אשר לא היוו תחליף אמיתי לשכרם והותירו רבים מאחור:
- שיעור דמי האבטלה המשולמים אינו עומד על 100% מהשכר;
- בתקופת החל"ת לא משולמות הזכויות הסוציאליות והיא לא נספרת במסגרת חישוב הוותק של העובד לצורך חישוב זכויות התלויות בוותק כגון: דמי הבראה, ימי מחלה, חופשה שנתית או תקופת ההודעה המוקדמת;
- הוצאה לחל"ת מנתקת את הקשר, ופוגעת בטווח הארוך בביטחון הסוציאלי, ודווקא בשעת חירום ישנה חשיבות גדולה לשמירת הקשר עם מקום העבודה בתור מסגרת יציבה ובטוחה ושימור הקשר עם המעסיק;
- כמו כן, עבור אוכלוסיות רבות הוצאה לחל"ת משמעה אובדן פרנסה מלא מכיוון שאין להם זכאות לקבלת דמי אבטלה (עובדים אחרי גיל פרישה, מבקשי מקלט, עובדים שכבר ניצלו את מלוא זכאותם לדמי אבטלה במלחמה, עובדות שחוזרות מחל"ת אחרי לידה ועוד).
- הפגיעה חמורה במיוחד בעובדים שעתיים, מרביתם עובדים עניים ומוחלשים, רבות מהן עובדות שעתיות, שנעדרים כוח מיקוח מול המעסיק בשגרה ובמיוחד בחירום. מודל החל"ת המלא התנה קבלת דמי אבטלה במסירת מכתב הוצאה לחל"ת על ידי המעסיק, אך ממקרים שהגיעו אלינו בשנתיים וחצי האחרונות, לא אחת עובדים שעתיים פשוט לא נקראו לעבודה, לעתים משך שבועות ארוכים, ולמעשה הוצאו בפועל לחל"ת, מבלי שקיבלו ממעסיקיהם מכתב הוצאה לחל"ת. בהיעדר מכתב, עובדים אלו לא היו זכאים לדמי אבטלה והם נאלצו לספוג את הירידה בשכרם או להתפטר. באופן זה הפגיעה בעובדים שעתיים הייתה כפולה – הם גם לא קיבלו את הזכות לשכר באמצעות מסלול הנזק העקיף למעסיקים, וגם לא היו זכאים לקבלת דמי אבטלה מכיוון שלא הצליחו להציג מכתב הוצאה לחל"ת על אף שעמדו בכל הקריטריונים האחרים.
- אך מעבר לכך, גם ה'מענים' שכן ניתנו לעובדים בזמן המלחמה התגלו כבעייתיים במיוחד ביחס לעובדים שעתיים. כך למשל, מתווה הפיצויים למעסיקים לא התנה את הפיצוי למעסיק בשמירה על היקפי משרה, מה שהשפיע במיוחד על עובדים בהעסקה שעתית שהיקפי משרותיהם פשוט הופחתו דה-פקטו נוכח הקיצוץ במשמרותיהם, ומכיוון שמודל החל"ת הגמיש נדחה, עובדים אלו לא היו זכאים לפיצוי בגין ההפחתה בהיקף המשרה. עובדים רבים דיווחו על חוסר וודאות רב וחשש אמיתי לעתידם.
- לאור זאת, אנו מתריעים שאם גם הפעם יאומץ מתווה פיצויים שבצידו עידוד הוצאה המונית לחל"ת, התוצאה תהיה שעובדים רבים שוב ייאלצו לעבוד בניגוד להנחיות פיקוד העורף כדי להבטיח בזמן אמת את שכרם; יעזבו את מקום עבודתם כדי למצוא מקור פרנסה חלופי; או יסכימו למנגנונים חלופיים ופוגעניים-פחות (הפחתת שכר, הרעת תנאים, הוצאה לחל"ת וכו') שיבטיחו להם הכנסה כלשהי, מבלי שהם יקבלו כל שיפוי על הפגיעה בשכרם בתקופת המלחמה. אימוץ פתרון דומה לפתרונות שאומצו בשנתיים האחרונות יפגע בעובדים מוחלשים ויעמיק את הפערים הכלכליים והחברתיים שנוצרו.
על כן, אנו מבקשים כדלקמן:
א. אימוץ הסדר קבע לפיצויים למעסיקים ולתשלום שכר לעובדים בשעת חירום בחקיקה ראשית – כפי שציין מבקר המדינה בדו"ח שפורסם לאחרונה בינואר 2026, ישנה חשיבות עליונה גם ביצירת מנגנון מוסדר וקבוע. מנגנון זה חייב להסדיר לא רק את מתווה הפיצויים למעסיקים אלא לצידו גם זכות קנויה לעובדים לקבלת שכר על היעדרות בשל הנחיות חירום במסגרת חוק ההגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו-2006, על מנת לנטרל את אי הודאות הרבה שנלווית לעובדה שהפיצויים ניתנים דרך קבע במודל רטרואקטיבי אד הוק. יצוין בהקשר זה כי הצעת חוק בעניין כבר הונחה על שולחן הכנסת וניתן לקדם אותה .
ב. לחלופין, להציע פתרון שייתן שיפוי לשכר בגין הפחתה בהיקף משרה בשעת חירום, בין אם באמצעות מודל חל"ת גמיש כדי לתת מענה לירידה בהיקפי משרה תוך הבטחת הכנסתם של העובדים, ובין אם במסגרת מתווה הפיצויים לנזק עקיף.
ג. לחילופי חילופין, בגלל שפתרון החל"ת שאומץ במלחמה פגע בעובדים שעתיים שלא קיבלו מכתבי הוצאה לחל"ת אלא פשוט לא נקראו לעבודה, ככל שמאמצים את מתווה החל"ת גם באירוע החירום הנוכחי, יש לאפשר תביעה לדמי אבטלה גם בלי מכתב הוצאה לחל"ת אם עובדים לא נקראו לעבודה, ולהסתמך על תצהיר או על דו"חות נוכחות מהמעסיקים.
אנו מבקשים כי תגבשו במערכה הנוכחית פתרון מוסדר ומתווה פיצויים שרואה לנגד עיניו את כלל העובדים במשק, ולא מזניח את העובדים המוחלשים והפגיעים ביותר. עליכם לספק רשת ביטחון אמיתית וראויה יותר, וללמוד לקח מאירועי העבר, כדי לתת הגנה טובה יותר למי שנפלו בין הכיסאות. זו חובתה של המדינה בשעה קשה זו.
הארגונים החתומים:
קו לעובד, האגודה לזכויות האזרח, הקליניקה לדיני עבודה באוניברסיטת תל אביב, איתך-מעכי – משפטניות למען צדק חברתי, שדולת הנשים בישראל, מרכז אדוה, הפורום למאבק בעוני
