ד"ר מירי אנדבלד-סבג בתוכנית "פותחים שוק" על התכווצות מעמד הביניים בישראל
לצפייה
כנס ציבורי שהתקיים ב 15.1.25 בנתיבות, ועסק ב'חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה' הנידון בכנסת, ובהשלכותיו על תושבי.ות הנגב המערבי.
ד"ר אלינה רוזנפלד וד"ר יעל פרואקטור בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, מציגות את החסמים המבניים, התרבותיים והכלכליים שמעמיקים את הפערים המגדריים ומשפיעים על התעסוקה, ההכנסה והפנסיה של נשים בישראל.
צפו בהקלטת וובינר שהתקיים בתאריך 10/11/2025 להשקת מחקר של מרכז אדוה ביוזמת נעמת
ראיון של העיתונאי ד"ר מיכאל מירו עם ד"ר שני בר-און ממן ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו, בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז אדוה
הרצאה מאת ד"ר שלמה סבירסקי העוסקת באופנים שבה מעצבת מערכת החינוך בישראל, באופן בלתי שוויוני, את עתידם של תלמידיה ביישובים מבוססים, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים. התקיימה ב 2.6.11 בסמינר הקיבוצים במסגרת יום עיון "חינוך והסללה בישראל"
כתבתה של הדר גיל-עד בחדשות 13, 19.2.2026
ד"ר יעל פרואקטור, מקדמת מדיניות במרכז אדוה, בדיון בועדת הפנים והגנת הסביבה בהצעת "חוק הדיור הציבורי – זכויות רכישה" שתאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות בהן הם מתגוררים.
וובינר בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב אוכלוסיות פגיעות בישראל בשיתוף חיים וסביבה, פורום האקלים הישראלי וא.ס.ף- ארגון סיוע לפליטים בישראל שהתקיים ב-16.10.2025. הוובינר עסק בסוגיית אי־הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסיות פגיעות בישראל, והציע מבט חברתי, בריאותי, משפטי וכלכלי.
יוסי צברי קרא מהפרסומים שלנו, וזה מה שיש לו להגיד
המחקר הנוכחי מתייחס לבחירה של נשים ערביות בישראל במסלולי לימוד במקצועות הבריאות הן בישראל והן במוסדות הרשות הפלסטינית, מציג את היתרונות והחסרונות של הלימודים במסלולים אלו ובוחן את השלכותיהם על ההשתלבות של הבוגרות במערכת הבריאות הישראלית.
בשנים האחרונות גוברת בעולם התמיכה בשימוש במיסוי כדי לצמצם צריכה של מוצרים שמזיקים לבריאות — בראשם משקאות ממותקים ומזונות בעלי ערך תזונתי נמוך. ההיגיון נשמע לכאורה פשוט: כשהמחיר עולה, הצריכה יורדת, ובטווח הארוך ניתן לצמצם תחלואה. נייר העמדה מנסה לענות על השאלות: מתי מיסוי כזה יכול לקדם בריאות ציבור, מתי הוא עלול להעמיק אי־שוויון, ומה חייב להתלוות אליו כדי שלא יהפוך לעוד מס רגרסיבי על משפחות מעוטות הכנסה.
מלחמת ה-7 באוקטובר החריפה והגבירה את המצוקות הנפשיות ואת הצורך במענה טיפולי של כלל האוכלוסייה וביתר שאת של קבוצות בתוכה, כגון נפגעי אירועי ה-7 באוקטובר, מפונים, משפחות שבתיהן נפגעו מירי טילים וחיילים הסובלים מפוסט-טראומה. המצוקה הנרחבת הזו פגשה מערכת ציבורית שסובלת זה שנים ממחסור כרוני בכוח אדם, מתקנים שאינם מאוישים ומזמינות נמוכה של שירותי טיפול.
מחקר של פורום דו קיום בנגב ומרכז אדוה עוסק באי ביטחון תזונתי בקרב ערבים.ות-בדואים.ות המתגוררים.ות בכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, בהמשך למחקר גישוש שנערך בשנת 2023-2022 ולאחר עדכון המחקר בעקבות מלחמת 7.10.23.
הפסקת המימון של טיפולים פארא-רפואיים לילדים על הרצף האוטיסטי מקהילת מבקשי המקלט תפגע אנושות בצרכים ההתפתחותיים של ילדים אלה, ועלולה בסופו של דבר גם לעלות למדינה יותר.
עיון בפסק דין של העליון ובטיוטת תקנות של שר הבריאות על רקע מצוקת מערכת בריאות הנפש.
המכתב, ששלחו מספר ארגונים חברתיים בהם מרכז אדוה, מתריע מפני מגמה מדאיגה של קושי מחריף בקרב אוכלוסיות מוחלשות בישראל לעמוד בתשלומים על הוצאות בריאות, ובעיקר בתשלומי ההשתתפות העצמית על תרופות וחוזר על הצורך האקוטי לקדם מדיניות ראויה שתבטיח שתבטיח כי אף תושב או תושבת לא ייאלצו לוותר על טיפול תרופתי רק משום שאינם יכולים לשלם עבורו.
מכתב למנכ"ל משרד הבריאות מאת מרכז אדוה, א.ס.ף ורופאים לזכויות אדם מראה שטיוטת התקנות החדשות המדירות את מרבית מבקשי המקלט מביטוח בריאות ממלכתי, אינן מוסריות, וגם אינן כלכליות.
'הבשורה' בתקציב הבריאות 2024: פגיעה במערכת הבריאות, בנגישות לשירותים ובמאמצים לצמצום פערים – תשלום על כל ביקור בתחום בריאות הנפש יביא לפגיעה של ממש בנגישות של בעלי הכנסה נמוכה לשירות; הקיצוץ בתקציב מטה המשרד אמנם מוצג כהתייעלות, אבל יתורגם לפגיעה בבריאות; זאת לצד קיצוץ בתקציב להפחתת הפערים התקציביים בין יהודים לערבים
אל תפספסו את הפרסומים האחרונים, הנתונים העדכניים והאירועים הקרובים - הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו את ידיעון מרכז אדוה במייל, פעם בחודש: