נראה כי מערכת הבריאות הישראלית תמשיך להיות מעורבת ציבורית־פרטית, ראשית בגלל הדרך בה השילוב הזה התפתח – כתשובה למימון החסר ולאתגר של אספקת שירותים בזמן אמת. המשקל של השניים – הציבורי והפרטי – הוא בעל חשיבות גדולה, אם אנו שואפים לשוויון בנגישות לשירותי בבריאות

הטיוטה הראשונה של חוק ההסדרים כוללת סימנים מדאיגים להמשך המגמה של הפרטה במערכת הבריאות הציבורית

החוברת מסכמת כנס שנערך בחודש נובמבר 2015 ביוזמת מרכז אדוה, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה והמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן־גוריון, לציון 30 שנה לתוכנית החירום לייצוב המשק משנת 1985

נייר עמדה של המטה הציבורי לשוויון בבריאות על יוזמות חקיקה שונות וצעדי מדיניות שניתן לקדם כבר בכנסת ובממשלה הבאות על מנת לחזק ולהגביר את השוויון במערכת הבריאות הציבורית

על המדיניות הכלכלית של ממשלת נתניהו השנייה, 2012-2009

ברברה סבירסקי על תפקיד הממשלה בהבטחת זכויות חברתיות בסיסיות. מתוך "כפרה עלינו", עלון הקרן החדשה לישראל, ערב יום הכיפורים תשע"ד

הרצאה מאת ברברה סבירסקי שהתקיימה במסגרת הקורס: "העם דורש צדק בבריאות? על בריאות, שיוויון וצדק חברתי", ביווזמת "רופאים לזכויות אדם", המטה הציבורי לשוויון בבריאות והמרכז הרפואי שיבא, תל-השומר. 30.4.12

על מגמות ההפרטה במשרד החינוך, בפעילות של גופים חיצוניים בבתי הספר, בקבלני החינוך המרכזיים וביישום מדיניות הסטנדרטים כתחליף לפיקוח הפדגוגי