ד"ר מירי אנדבלד-סבג בתוכנית "פותחים שוק" על התכווצות מעמד הביניים בישראל

המעמד הבינוני בישראל הוא מהקטנים במדינות ה-OECD. כשמחברים לכך שיעור עוני גבוה במיוחד ורמת מחירים מהגבוהות בארגון, מתקבלת תמונה מטרידה: דווקא הקבוצה שאמורה להיות עמוד השדרה של הכלכלה והחברה בישראל נשחקת בתוך סביבת מחירים שמונעת ממנה יציבות אמיתית.

תמונת אי־השוויון המצטיירת מהשיח הציבורי בישראל היא די ברורה ודי מוסכמת: בקווים גסים, האשכנזים למעלה, המזרחים מתחתם והערבים מתחת למזרחים. איך זה קרה? המסמך מספק רקע היסטורי להתהוות תמונת אי-השוויון וההיררכיה המעמדית בישראל ועומד על השינויים שהתרחשו בתמונה זו בשנים האחרונות

משבר הקורונה לימד אותנו שיש יעדים שהשוק החופשי אינו יכול להשיג ללא התערבות מדינתית

כתוצאה ממשבר הקורונה, לצד הגידול בעוני והצטרפותם של משקי בית חדשים לסביבת העוני, צפויה גם הצטמקות נוספת של המעמד הבינוני תוך גידול משמעותי באי-השוויון בישראל

מעמד בינוני חזק נחשב לבסיס לדמוקרטיה ליברלית ופיתוח כלכלי המשרת את כל שכבות האוכלוסייה. כיום בישראל, הסיכוי של משקי בית עם ילדים להשתייך לרובד הבינוני, קטן יותר מבעבר

הדו"ח מעלה כי בשנת 2011, ההכנסות של מרבית האוכלוסייה היו יציבות או שקטנו בשיעורים זעירים. השינויים המשמעותיים ביותר נרשמו בעשירון הגבוה ביותר, שהכנסותיו קטנו ב-7.4%

הרובד הבינוני בישראל – משקי הבית שהכנסתם נעה בין 75% ל-125% מן ההכנסה החציונית ברוטו של משקי בית שבראשם שכיר/ה – שונה למדי מן הדימוי של מעמד בינוני כפי שהוא נבנה בספרות היפה, בספרות הסוציולוגית ובתקשורת בארצות המערב. מבחינות רבות הוא מזכיר יותר את המאפיינים הסוציולוגיים המיוחסים במערב בדרך כלל למעמד הפועלים

מאמר מתיאוריה וביקורת, גיליון 41. קיץ 2013

המעמד הבינוני נדרש היום לממן מיסוי נמוך שממנו נהנה בעשור האחרון מיעוט של בעלי הכנסות גבוהות.