מחקר

מכת חשמל: המחיר הסמוי של הפרטת תחנות הכוח בישראל

אנרגיה מניעה את העולם, אך הכסף הגדול שולט באנרגיה – ובישראל, השליטה הזו מתגלגלת ישירות לחשבון החשמל של הציבור

להורדת המסמך המלא

מחקר חדש בוחן את מחיר ההפרטה של משק החשמל וחושף תמונה ברורה: הרפורמה שהוצגה לציבור כהבטחה לתחרות, יעילות והוזלה – התגלתה כמנגנון להעברת מיליארדי שקלים מצרכני החשמל לקבוצה קטנה של בעלי הון פרטיים.

מאז רפורמת 2018, מקטע ייצור החשמל בישראל עבר שינוי עמוק. תחנות כוח שהיו בבעלות חברת החשמל הממשלתית נמכרו לגופים פרטיים, ונתח הולך וגדל מייצור החשמל עבר ממודל ציבורי מפוקח למסחר שוטף בשוק חשמל "תחרותי". אך פנטזיית התחרות הנאו־ליברלית לא התממשה, ובמקומה נוצרה ריכוזיות פרטית חדשה: מספר מצומצם של קבוצות בעלות שולטות בחלק מרכזי מייצור החשמל, בעיקר בתחנות כוח גדולות השורפות גז פוסילי.

הנתונים ממחישים את היקף התמורה. שיעור ייצור החשמל הפרטי עלה מ־16% בשנת 2014 ל־59% בשנת 2024. באותה השנה, הגופים הפרטיים החזיקו ב־73% מהספק תחנות הכוח הגזיות במשק, וששת השחקנים הפרטיים הגדולים שלטו ב־90% מההספק הפרטי של תחנות הגז. עם התבססות מודל המסחר בחשמל, מדד מחירי החשמל שגבו היצרנים הפרטיים, המשקף את רווחיותם, עמד בשנת 2025 על רמה הגבוהה ב־67% מרמתו בשנת 2020.

המחקר מראה כי לא מדובר בתקלה נקודתית או ב"כשל שוק" מתמשך, אלא בתוצאה מבנית של ניהול תשתית חיונית כזירת מסחר. כאשר החשמל מנוהל כסחורה, התלות ביצרנים הפרטיים הגדולים מתורגמת לכוח שוק, שמאפשר להם לגבות מחירים גבוהים בהרבה מהתעריף המפוקח שהיה משולם אילו התחנות היו נשארות בבעלות חברת החשמל הממשלתית. פער המחירים הזה מתגלגל ישירות לתעריף החשמל ומשולם בידי כלל הצרכנים.

לפי אומדן המחקר, העלות העודפת שהוטלה על צרכני החשמל כתוצאה מהפרטת תחנות הכוח עמדה על 1.26 מיליארד ש"ח בשנת 2022, טיפסה ל־1.82 מיליארד ש"ח בשנת 2024, והסתכמה ב־4.58 מיליארד ש"ח בשלוש השנים 2022–2024 בלבד. ככל שהפרטת ייצור החשמל תתקדם, כך צפויה העלות הסמויה הזו – שאינה מפורסמת על ידי הרגולטור וכמעט שאינה נדונה בציבור – להמשיך ולתפוח.

מעבר למספרים, עומדת כאן סוגיה בסיסית: חשמל הוא מוצר יסוד, אך ההפרטה הופכת אותו לנכס פיננסי. כאשר תשתית חיונית עוברת לשליטת הון פרטי, ההיגיון שמכתיב את ניהולה אינו טובת הציבור אלא הבטחת תשואה לבעלי ההון – והתוצאה היא משק חשמל פגיע יותר, יקר יותר ותלוי יותר בגז פוסילי מזהם. הכסף שזורם כיום כרווח לבעלי תחנות הכוח היה יכול לממן השקעה ציבורית בתשתיות, באמינות הרשת ובחיבור מואץ של אנרגיות מתחדשות.

המסקנה ברורה: הגיע הזמן לבלום את הפרטת משק החשמל, להחזיר את האינטרס הציבורי למרכז, ולהרחיק את מניע הרווח מתכנון וניהול של תשתיות חיוניות. אספקת חשמל צריכה להיות מנוהלת כזכות בסיסית וכשירות ציבורי, לא כזירת מסחר שמעשירה מעטים על חשבון רבים.