כחלק מהצעת התקציב לשנת 2025 מוצע להקפיא את השכר על פיו מחושב מענק עבודה, הניתן מאז שנת 2007 למקבלי שכר נמוך במטרה לתמרץ יציאה לעבודה ולהקל על העוני של עובדים בשכר נמוך. שיעור העובדים בשכר נמוך בישראל גבוה בהשוואה בינלאומית, אך הסכומים המשולמים נמוכים יותר וכך גם ההשקעה הממשלתית במענק עבודה. על רקע זה, לא רק שדרושה השקעה גדולה יותר במענק אלא שאין זה סביר כלל לשחוק אותו.

שביתת ההסתדרות כאות הזדהות עם החטופים ולמעשה עם מרבית העם בישראל ראויה להערכה, אך קשה שלא להעמיד כנגד התביעה מארגון העובדים להפעיל את כוחו, את הזלזול ואף המשטמה של חלק גדול מאותו ציבור, כאשר ארגוני העובדים שובתים למען המטרה שלשמה הוקמו והתארגנו – זכויות העובדים שהם מייצגים

מכתב למנכ"ל משרד הבריאות מאת מרכז אדוה, א.ס.ף ורופאים לזכויות אדם מראה שטיוטת התקנות החדשות המדירות את מרבית מבקשי המקלט מביטוח בריאות ממלכתי, אינן מוסריות, וגם אינן כלכליות.

במסגרת הקיצוץ בתוכניות ממשלה מיוחדות ובמשרדים החברתיים יפגעו קשות תכניות לקידום יוצאי.ות אתיופיה בחינוך, בספורט ובתעסוקה. ללא התערבות אקטיבית של המדינה לתיקון עוולות העבר והאפליה הממוסדת – אין סיכוי שיוכלו לסגור את הפער ולהשתלב ב'צמיחה מכלילה'.

קיצוץ בתוכניות התעסוקה לנשים וגברים מן החברה הערבית פירושו הנצחת הפערים בין יהודים לערבים, ופגיעה במשק הישראלי בכללותו. בפרט לאור הפגיעה בתעסוקה של העובדים הערבים מאז פרוץ המלחמה

במסגרת השינויים המבניים המוצעים לתקציב המדינה 2024 ישנו פרק העוסק בתקציב משרד העבודה, ובתוכו סעיף הכולל שינויים במערך האגף להכשרה מקצועית, הראשון בהם – הפרטה של הפעלת מערך הבחינות. במקום ההצעה שהציע האוצר בחוסר מקצועיות משווע יש לבצע ולהרחיב החלטות ממשלה על גיבוש גוף מתכלל ותקצובו, אשר יחזיק את כל מערך המידע והאסטרטגיה של ההכשרה המקצועית בישראל.

המשבר הפוקד את מדינת ישראל עלול להביא להגדלת אי השוויון הגבוה ממילא, מכיוון שהמשבר איננו פוגע בכולם.ן בצורה דומה. גם הפעם כדאי להיבנות מהמשבר באמצעות מנגנוני הפעלה של שוק העבודה הישראלי, ובפרט בנייה מחודשת של מערך ההכשרה המקצועית תוך הרחבת התקצוב ממשלתי. ללא צעדים אלו, המשק ייוותר מאחור, וגרוע מזאת – רבים האזרחים והאזרחיות שיתקשו למצוא את מקומם מחדש בשוק העבודה.

כיום, בזמן המלחמה, חשוב שהממשלה תתייחס גם לאוכלוסיית הנשים שנפגעה מדחיית גיל הפרישה, מעבר לפיצוי שנקבע בחוק. המלחמה היא אירוע חולף, אך השלכות הפיטורים בעקבותיה יישארו עם הנשים הקרובות לגיל הפרישה הרבה אחריה

בעתות חירום נשים פגיעות יותר לפגיעה בתעסוקתן. כך היה בתקופת הקורונה, אז נשים היו חשופות יותר להוצאה לחל"ת וכן לפיטורין, וכך גם בימים אלה. זאת בעיקר בשל חלוקת העבודה המגדרית בבית, שמתחזקת לנוכח שיבושים או סגירת מסגרות החינוך, ובמיוחד בזמן מלחמה כאשר גברים רבים מגוייסים למילואים

"מובטלים חוזרים" הם אנשים שפוטרו מעבודתם, או הוצאו לחל"ת, אך ניצלו כבר את זכאותם לדמי אבטלה בארבע השנים האחרונות. כעת בזמן המלחמה, ועל פי המתווה שמקדם משרד האוצר, הם יהיו זכאים לדמי אבטלה מופחתים. כך מתנערת המדינה מאחריותה לעובדים