מחקר זה בוחן את משבר הדיור בקרב נשים ערביות גרושות בישראל ואת מידת התאמתן של תוכניות הדיור הממשלתיות לצרכיהן, לאור העלייה בשיעורי הגירושין בקרב האוכלוסייה הערבית המעלה את הביקוש לדיור בקרב אוכלוסייה זו.

רמת המיגון של תושבי ישראל מושפעת, בין השאר, גם ממדיניות תכנונית מפלה ומחלוקת משאבים בלתי-שוויונית. מענה מלא וארוך טווח יוכל להתקיים במסגרת של מדיניות כוללת לקידום דיור שוויוני בכל הארץ. מדיניות כזו, שתעוצב שלא על-פי אינטרס הרווח ותכלול השקעה מדינתית ישירה, תהווה חלופה להפקרת המיגון בפרט, והדיור בכלל, לידי 'השוק הפרטי'

למשבר הדיור השלכות שונות על נשים לעומת גברים, הנובעות מאי־השוויון והפערים הכלכליים המגדריים. לנקודת המבט המגדרית על מדיניות הדיור יש פוטנציאל לקדם צעדים ופתרונות שטרם נלקחו בחשבון על מנת להתמודד עם משבר הדיור ועם השלכותיו על קבוצות שונות

מבט מגדרי על התקציב מעלה פגיעה בנשים עובדות, העדר בשורות לגיל הרך, מחסור בפתרונות דיור ואי-הצבת המאבק באלימות נגד נשים כיעד מרכזי

במקביל לקיטון בתקציב משרד הבינוי והשיכון, הכנסות המדינה מדיור המשיכו לעלות, הן ממיסי נדל"ן והן ממכירת קרקע. בשנת 2021 נרשם זינוק חד בהכנסות, אך תקציב משרד הבינוי והשיכון נותר ללא שינוי משמעותי

כיצד סעיף קטן בחוק ההסדרים מקדם מגמות אנטי-דמוקרטיות? מי בעצם שולט בתכנון הדיור? ומה המחירים שכולנו משלמים על כך? מחשבות על "רווח יזמי" בימים של מאבק על דמוקרטיה

בקרוב יתפרסם מסמך חדש של מרכז אדוה בשיתוף קרן אברט-ישראל העוסק בסוגיית הדיור כסוגיה מגדרית

הדו"ח השנתי של מרכז אדוה מעלה תמונה של חברה שקצוותיה מכים שורשים עמוקים והולכים ומתרחקים זה מזה: קצה עליון הנהנה מעושר פיננסי, היי-טקיסטי ונדל"ני וממדיניות מיסוי נוחה; וקצה תחתון אשר כבר בשלב מוקדם של החיים מוצא עצמו במסלול שבו נחסם הסיכוי לשדרוג רמת החיים ולשיפור רמות ההכנסה והעושר