תקציר נייר העמדה:

ניתוח מגדרי תומך בשיפור המדיניות החברתית והכלכלית בכך שהוא:

א. משפר את היעילות הכלכלית שכן מאפשר שימוש אפקטיבי יותר במשאבים הכלכליים;

ב. משפר את השירותים המוענקים לתושבים ולתושבות מאחר וצרכיהם כצרכנים של שירותים אלה ברורים יותר ומובאים בחשבון.

היעדר שיקולים מגדריים בעת קביעת המדיניות החברתית-כלכלית והקצאת התקציבים בעבורה (Gender Responsive Budgeting) מביא להקצאת משאבים שאינה בהכרח מקדמת שוויון בין המינים ואינה תורמת לביטול חלוקת העבודה המגדרית.

תקציב 2012-2011, על אף שיש בו גם מספר בשורות טובות לנשים, פוגע בקבוצות שונות של נשים:

נשים בשוק העבודה – רוב הנשים השכירות (כ-80%) לא ירוויחו מהפחתות מס הכנסה המיועדות להימשך עד שנת 2016. אלה מביניהן המועסקות במגזר הציבורי עלולות להיפגע מהקיצוץ המתמשך והרוחבי בשירותים החברתיים (כאמור, נשים מהוות כשני שלישים מעובדי המדינה). קיצוצים אלה עלולים להביא לצמצום במשרות של נשים או לפגיעה בתנאי העסקה ושכר באמצעות הפרטתם של שירותים בהם מועסקות נשים.

אמהות – נשים עדיין עוסקות יותר מגברים בעבודת הטיפול בילדים. שתי החלטות שאושרו במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2012-2011 עלולות להשפיע לרעה על הזדמנויות התעסוקה של אמהות. האחת, דחייה נוספת של החלת יום חינוך ארוך הכופה על חלק מהאמהות עבודה במשרות חלקיות ובשכר נמוך. בנוסף, קידום תיקון בחוק שעות עבודה ומנוחה שיאפשר ימי עבודה ארוכים ללא מגבלה עלול להגדיל את התמריץ למעסיקים להעסיק עובדים בעלי "פוטנציאל" לעבוד שעות רבות ביום.

נשים בעלות הכנסה נמוכה – ההחלטה שלא להוריד את המע"מ תפגע בנשים בעלות הכנסה נמוכה שנטל המע"מ יהיה כבד הרבה יותר בעבורן בהשוואה לבעלי הכנסות גבוהות. כמו כן, העלאת תעריפי התחבורה הציבורית תפגע במידה הרבה ביותר בנשים בעלות הכנסה נמוכה. לבסוף, קיצוץ בתקציבי ההכשרה המקצועית ממשיך לפגוע בהזדמנויותיהן של נשים אלה לשפר את מעמדן בשוק העבודה ואת כושר ההשתכרות שלהן.