מדריך זה מציע קווים מנחים לניתוח מגדרי של תקציבים ברשויות מקומיות. המטרה העיקרית של ניתוח מגדרי היא שיפור הקצאת התקציבים לשירותים השונים באופן שתספק מענה לצרכים של נשים וגברים, תושבי הרשות המקומית

הרובד הבינוני בישראל – משקי הבית שהכנסתם נעה בין 75% ל-125% מן ההכנסה החציונית ברוטו של משקי בית שבראשם שכיר/ה – שונה למדי מן הדימוי של מעמד בינוני כפי שהוא נבנה בספרות היפה, בספרות הסוציולוגית ובתקשורת בארצות המערב. מבחינות רבות הוא מזכיר יותר את המאפיינים הסוציולוגיים המיוחסים במערב בדרך כלל למעמד הפועלים

הדיון בגירעון התקציבי עליו דווח לאחרונה מתנהל, על רקע הבחירות שבפתח, כאילו מדובר בכישלון התנהלותי נקודתי של ראש הממשלה ו/או ראשי האוצר, שלא השגיחו כי התבשיל שעל האש גולש על גדותיו. למעשה מדובר בתוצר של שלושה גורמים עיקריים: מדיניות פיסקלית שמרנית מן הסוג שפוגע כיום בארצות אירופה ותוקע מקלות רפובליקניים בגלגלי המדיניות של הנשיא ברק אובמה; מדיניות מיסוי המעצימה אי שוויון; ומדיניות ביטחון מגלומנית

בעשור האחרון קטן תקציב משרד הבינוי והשיכון, במונחים ריאליים, מ-9.54 מיליארד ש"ח ב-2000 ל-2.49 מיליארד ₪ ב-2011. זהו הביטוי המוחשי ביותר של השלת האחריות המדינתית לדיור בר השגה לכלל האוכלוסייה.

מבט מגדרי על תקצוב הספורט בישראל

מאמר מתיאוריה וביקורת, גיליון 41. קיץ 2013

לקראת תקציב המדינה לשנת 2013: הפרסום הראשון בסדרה של מרכז אדוה על היעדים והמגמות של תקציב המדינה