בסוף השבוע האחרון התקיימה ישיבת ממשלה לדון בתקציב המדינה לשנת 2025, כאשר השרים קיבלו לעיון למעלה ממאתיים עמודים הכוללים את פירוט התקציב רק יום קודם לכן. בזה אין חדש, ממילא רוב שרי הממשלה וחברי הקואליציה נעדרים שיקול דעת עצמי ומצביעים על פי תכתיבי מנהיגיהם.

מקריאת תכני הצעת התקציב עולה ששר האוצר וראש הממשלה מביאים לידי ביטוי בהצעה זו את אותן שיטות הונאה גניבת דעת, ואותה רשעות שבה הם מנהלים את ענייני הביטחון והמלחמה גם לתחום הכלכלי.

מי שישלם את מחיר המלחמה והניהול הכושל, הם בעיקר מעמד הביניים והמעמד הנמוך. תקציב משרדי הממשלה יקוצצו בחמישה אחוזים. המשמעות היא שהשירותים החברתיים וסל הרווחה יהפכו לעניים ומצומקים (גם כך ההוצאה לסעיפים אלו בישראל היא מן הנמוכות בעולם המערבי). נוסף לקיצוץ הרוחבי של חמישה אחוזים, יבוצעו קיצוצים ממוקדים במשרדי ממשלה, כמו למשל קיצוץ של 275 מיליון שקלים מתקציב משרד הבריאות, כמו גם תקציב הפיתוח של משרד התחבורה הכולל מיזמי תשתית ותמיכה בתחבורה ציבורית יופחת ב-705 מיליון שקלים בכל שנה בארבע השנים הקרובות. מי שנתקע אתמול שעות בתל אביב בעקבות תאונה בדרך השלום, צפוי להמתין שם שעות רבות יותר בשנים הקרובות.

בואו נסתכל לרגע על תקציב משרד החינוך, שצפוי להיות מקוצץ בחצי מילארד שקלים. בהצעת התקציב אין התייחסות לקיצוץ בתקציב הישיבות שהגיע תחת הממשלה הנוכחית ל 1.7 מיליארד שקלים. כמו כן, אין התייחסות לתוספות במאות מיליונים שהממשלה הזו רוצה להוסיף לתקציב בתי הספר החרדיים שבוגריהם הם ברובם חסרי השכלה יסודית המאפשרת להתקיים במדינה מודרנית כאזרחים דמוקרטיים. את המחיר ישלמו כרגיל ילדי רוב הציבור הלומדים בבתי הספר הממלכתיים.

העובדים יידרשו לוותר על שני ימי הבראה, ויתור המסתכם בכ-900 שקלים לעובד. העובדים במגזר הציבורי גם לא ייהנו מפעימות שכר שהם היו צריכים ליהנות מהן, צעד שיסתכם בהפסד של 8-9 מיליארד שקל לעובדים.

פקידי האוצר הציעו לבטל עשרה משרדי ממשלה מיותרים, שר האוצר הוריד את מספר המשרדים לחמישה אולם ראש הממשלה נתניהו מתנגד לצעד זה, הסיבה להתנגדות נתניהו אינה חיוניותם של המשרדים המיותרים הללו, אלא נגזרת ממטרת העל שלו שהיא שרידותו הפוליטית, מטרה שגורמים לכך שהחטופים נמקים בשבי החמאס ושלמלחמה הזו הגובה מחירים כבדים בחיי חיילים ואזרחים כאן וברצועת עזה. נתניהו אינו מעוניין לגרום לאי נחת אצל חברי קואליציה שיצטרכו לוותר על שררה ומנעמי השלטון מכספי הציבור, אי נחת שעלול לסכן את שלימות הקואליציה שלו.

הזרמת כספי השחיתות הקואליציוניים תימשך גם בשנים הבאות, כאשר בהצעה אין פירוט לאן יזרמו הכספים הללו אולם היעד של הכספים הללו ברור. תשאלו את אורית סטרוק. עצה ליושב ראש ההסתדרות: אל תסכים על שום ויתור מזכויות העובדים ללא סילוק הכספים הקואלציוניים ופירוק משרדי ממשלה מיותרים.

כאמור המעמד הבינוני והנמוך, מעמד העובדים, יישא ברוב הנטל, כאשר התאגידים ובעלי ההון פטורים מהחובה, בשפת ימינו, "להכנס מתחת לאלונקה". כך למשל אין זכר למיסי עושר, עליה במס חברות או העלאת מס לעשירים ביותר. הטריק הלשוני הנבזי של הממשלה הוא להמנע מהביטוי העלאת מיסים אלא לעבור לשפת "הקפאה": הקפאה של צעדים ומדיניות שמטרתם הוא עדכון שכר וקצבאות, צעדים שנועדו לשמור על ערכם לנוכח האינפלציה. מבחינה מעשית הקפאה כזו שקולה למס הפוגע בערך ההכנסות, הקצבאות והשירותים שמקבלים האזרחים.

לצד הפגיעה הזו ברוב הציבור להצעה הזו יש כצפוי אופי מגזרי – היא מיטיבה עם חלק מבוחרי הקואליציה, החרדים והמתנחלים, אולם בד בבד היא מכה ומתעמרת בבוחרים רבים אחרים שלה, אלו שהיא מתיימרת לייצג אזרחי "ישראל השנייה".