תמונת אי־השוויון המצטיירת מהשיח הציבורי בישראל היא די ברורה ודי מוסכמת: בקווים גסים, האשכנזים למעלה, המזרחים מתחתם והערבים מתחת למזרחים. איך זה קרה? המסמך מספק רקע היסטורי להתהוות תמונת אי-השוויון וההיררכיה המעמדית בישראל ועומד על השינויים שהתרחשו בתמונה זו בשנים האחרונות

הצעת חוק ההסדרים חסרה התמודדות משמעותית עם הבעייה העיקרית של החברה הישראלית: אי השוויון

בניגוד לתחזיותיו בדבר הצמצום של אי השוויון, נראה כי סדר היום העולמי דווקא ייקבע יותר ויותר על ידי מיליארדרים ומיליונרים, שחלקם מתנהגים כאילו תם סדר היום של פיתוח שוויוני והגיע זמנן של מושבות בחלל

הדו"ח השנתי של מרכז אדוה מעלה תמונה של חברה שקצוותיה מכים שורשים עמוקים והולכים ומתרחקים זה מזה: קצה עליון הנהנה מעושר פיננסי, היי-טקיסטי ונדל"ני וממדיניות מיסוי נוחה; וקצה תחתון אשר כבר בשלב מוקדם של החיים מוצא עצמו במסלול שבו נחסם הסיכוי לשדרוג רמת החיים ולשיפור רמות ההכנסה והעושר

הדו"ח השנתי של מרכז אדוה | בשעה שבמורדות הפירמידה נאלצו מיליונים להסתפק בדמי אבטלה זעומים, במענקים אקראיים או בנגיסה בחסכונות המשפחתיים, במעלה הפירמידה המשיכו רבים לקבל את שכרם המלא, שהיה גבוה ממילא ובמקרים רבים אף המשיך לעלות. ובפסגת הפירמידה, עשירי הארץ המשיכו ליהנות מהכנסות הוניות בארץ ובחו"ל.

הכותבות והכותבים בלכסיקון סוציולוגי לעת קורונה מציעות ומציעים התבוננות ראשונית בתופעות החברתיות העכשוויות – על המפגש בין מגפה, חברה ומדינה ותוצאותיו

משבר הקורונה לימד אותנו שיש יעדים שהשוק החופשי אינו יכול להשיג ללא התערבות מדינתית

כתוצאה ממשבר הקורונה, לצד הגידול בעוני והצטרפותם של משקי בית חדשים לסביבת העוני, צפויה גם הצטמקות נוספת של המעמד הבינוני תוך גידול משמעותי באי-השוויון בישראל

הרעיון של הטלת מס עושר הוא ראוי בהחלט, במסגרת מדיניות ארוכת טווח של הפחתת עושרם של העשירים וקידום השוויון. אצלנו ובעולם כולו

הפגיעה בעובדות ובעובדים שהוצאו לחל"ת בולטת במיוחד על רקע מנגנון דמי האבטלה הקיים בישראל, מנגנון שנשחק כחלק מהקיצוצים התקציביים שנערכו בתחילת שנות ה-2000 בתקופת האינתיפאדה השנייה