יעל ציינה את חשיבות החוק כאמצעי ליצירת מוביליות חברתית-כלכלית עבור הקבוצות המוחלשות ביותר בחברה. זאת גם בשל הדרתן מתוכניות סיוע ממשלתיות אחרות לציבור הרחב לשם רכישת דיור – בשל העדר הון עצמי וגישה לאשראי.

כמו כן, הצעת החוק מעגנת את העיקרון לפיו ההכנסות ממכירת הדירות יועברו לקרן ייעודית שתאפשר שימוש בכספים אלו רק לשם רכישת דירות נוספות עבור הדיור הציבורי, ולכן, יש בה כדי לייצר תשתית להרחבת מלאי הדירות הציבוריות. זאת בעיקר על רקע היקף מצומצם מאד של דירות המיועדות לדיור הציבורי ואשר גם בהשוואה בינלאומית, שיעורו נמוך ביותר: שיעור הדירות הציבוריות בישראל עומד על כ- 1.5%, לעומת ממוצע של כ- 7% במדינות ה- OECD, ושיעור של כ- 10%-12% במדינות האירופאיות.

במהלך הדיון עלו מספר הצעות לעדכון המתווה שעבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, אולם טרם גובש נוסח מעודכן. אנו נמשיך לעקוב ולוודא, שהמתווה, שיוצג בהמשך בפני הוועדה, ימשיך לשמור על זכויותיהם של דיירי הדיור הציבורי – בתקווה לקידומה של הצעת החוק עוד במהלך מושב הכנסת הנוכחי.