דוח העוני והאי שוויון בהכנסות של הביטוח הלאומי ל-2024 פורסם לא מכבר והוא מציג את מצבה ה"קשה אך יציב" של ישראל מבחינת הפערים החברתיים. למעט עלייה קלה בשיעור העוני בקרב ילדים לצד ירידה קלה בשיעור העוני של קשישים, שיעורי העוני בקרב משפחות ונפשות נותרו בעינם פחות או יותר לעומת שנת 2023 על אף מצב המלחמה ששרר בשנה זו. עם זאת הדוח מלמד שאם כוללים את האומדן המבוסס לשנת 2025 – המלחמה הרעה את מצב העוני והאי שוויון בהכנסות.

מלחמת ה-7 באוקטובר החריפה והגבירה את המצוקות הנפשיות ואת הצורך במענה טיפולי של כלל האוכלוסייה וביתר שאת של קבוצות בתוכה, כגון נפגעי אירועי ה-7 באוקטובר, מפונים, משפחות שבתיהן נפגעו מירי טילים וחיילים הסובלים מפוסט-טראומה. המצוקה הנרחבת הזו פגשה מערכת ציבורית שסובלת זה שנים ממחסור כרוני בכוח אדם, מתקנים שאינם מאוישים ומזמינות נמוכה של שירותי טיפול.

למרות שרוב חוקי המס מנוסחים באופן נייטרלי, בפועל הם משפיעים באופן שונה על גברים ועל נשים. מסמך זה סוקר את מערכת המס בישראל מנקודת המבט של שוויון מגדרי ובאופן שהיא משפיעה על היכולת של נשים וגברים להתפרנס, לצבור הכנסה והון ולשמור על עצמאות כלכלית.

ברברה סבירסקי חוזרת לראשיתו של פרויקט ניתוח התקציב במרכז אדוה, ולתרומתו לחיזוק הדיון הציבורי על ההשלכות החברתיות של תקציב המדינה בישראל.

כמו בשירו של ברטולד ברכט, גם כאן אפשר לשאול: מה תהיה תרומתה של האימפריה לקריית גת ובעצם לישראל כולה? מה תהיה תרומתה לביטחון ולפיתוח? מי ייהנו מן הפיתוח יותר, המקומיים או האורחים? היכן ישוכנו האורחים, היכן ילמדו הילדים, מי יוזמן להקים את השירותים? ומי יקבל את השכר הגבוה?

תקציב המדינה הוא הביטוי המעשי העיקרי של מדינת הרווחה. מכאן שהעובדה שאין דנים עדיין בתקציב המדינה לשנת 2026 צריכה להדאיג אותנו מאוד. העובדה שהצעת התקציב עדיין לא הוגשה, גם היא צריכה להדאיג אותנו, שכן היא מלמדת על סכנה היסטורית של חזרה אל עידן המלכות.

למרות התשלום המיוחד ששילמו למדינה, הרווח הנקי של הבנקים הגדולים המשיך לעלות גם בשנת 2024, כאשר בינתיים נבלמות היוזמות להנהגת מיסוי קבוע על רווחי היתר. במקביל, החלטת בנק ישראל להגדיל את שיעור הדיבידנד צפויה להעביר חלק גדול מהרווחים לבעלי המניות, ובעיקר למשקי בית עשירים ובעלי הון.

רגע לפני שמוזרמים מיליארדים נוספים להסכם עם אינטל, יש לשאול בביקורתיות המתבקשת, הכיצד חברה שמקבלת תמיכה ממשלתית חסרת תקדים אינה נדרשת לדין וחשבון ציבורי המלווה בסנקציה כלכלית משמעותית על פיטורי עובדים בזמן מלחמה.

משק החשמל בישראל ניצב בפני אתגרי חוסן תשתיתי וביטחון אנרגטי משמעותיים. אלו נובעים משילוב של תת-השקעה, שינוי מבני המתאפיין בהפרטה ומסחור, וירידה מדאיגה ברמת היתירות – הגיבוי שמאפשר שמירה על אמינות האספקה. פגיעת הטיל האיראני במתקן חיוני של חברת החשמל באזור אשדוד, אשר הובילה לשיבושים באספקת חשמל לצרכנים באזור, ממחישה את הפגיעוּת המבנית.