מחקר

מחיר הכיבוש – נטל הסכסוך הישראלי-פלסטיני: תמונת מצב, 2010

הסכסוך המתמשך מערער את היציבות הכלכלית, מכביד על התקציב, מגביל את ההתפתחות החברתית, שואב את מרבית האנרגיות של ההנהגה הפוליטית, מערער את הלגיטימציה של צה"ל ומבודד את ישראל בזירה הבינלאומית. להלן כמה מן הנקודות העיקריות המוצגות במסמך: בגלל הסכסוך, המשק הישראלי מתמודד עם שני איומים: משברים עולמיים ומשברים עם הפלסטינים. בשל צירוף זה, בעשור האחרון … להמשיך לקרוא מחיר הכיבוש – נטל הסכסוך הישראלי-פלסטיני: תמונת מצב, 2010

להורדת המסמך המלא לפרסומים נוספים בנושא

הסכסוך המתמשך מערער את היציבות הכלכלית, מכביד על התקציב, מגביל את ההתפתחות החברתית, שואב את מרבית האנרגיות של ההנהגה הפוליטית, מערער את הלגיטימציה של צה"ל ומבודד את ישראל בזירה הבינלאומית.

להלן כמה מן הנקודות העיקריות המוצגות במסמך:

  1. בגלל הסכסוך, המשק הישראלי מתמודד עם שני איומים: משברים עולמיים ומשברים עם הפלסטינים. בשל צירוף זה, בעשור האחרון (2008-2000) גדל התמ"ג לנפש בישראל פחות מאשר בארצות מזרח אסיה ומזרח אירופה, ובקצב דומה לזה של ארצות במערב. אלא שעל מנת להשתוות ברמת החיים לארצות המערב, על ישראל לצמוח בשיעור דומה לזה של מזרח אסיה ומזרח אירופה. הסכסוך עם הפלסטינים מקשה על כך מאוד.
  2. ישראל מתגאה בדירוג האשראי שלה, אבל נתוני חברת דירוג האשראי פיץ' מראים כי היא נמצאת במקום ה-40 מכלל ארצות תבל. יתרה מזאת, למרבית הארצות המבוססות יש דירוג שלAAA, בעוד שהדירוג של ישראל הוא A.
  3. בין 1989 ל-2010 קיבל משרד הביטחון תוספות ייעודיות להתמודדות עם הפלסטינים בסכום כולל של 45 מיליארד ₪, לערך (במחירי 2009) – סכום גבוה יותר מן ההוצאה התקציבית השנתית הכוללת של מערכת החינוך ושל מערכת ההשכלה הגבוהה גם יחד בשנת 2009.
  4. הסכסוך המתמשך מאלץ את ישראל שוב ושוב לבחור בין תותחים לחמאה: התרשים שלהלן מראה את היחס בין השינוי בהוצאה הביטחונית ובהוצאה החברתית, בחישוב לנפש, בעשור האחרון. בעקבות קיצוצי האינתיפאדה, ההוצאה החברתית לנפש ירדה במהלך כמחצית העשור אל מתחת לרמתה ב-2000. במקביל, ההוצאה הביטחונית, בחישוב לנפש, היתה גבוהה במהלך רוב העשור (למעט 2003 ו-2004, שבהן דעכה האינתיפאדה), משהיתה ב-2000. רק בסוף העשור גדלה ההוצאה החברתית לנפש יותר מן ההוצאה הביטחונית לנפש.