<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>התנחלויות Archives - מרכז אדוה</title>
	<atom:link href="https://adva.org/he/tag/settlements/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://adva.org/he/tag/settlements/</link>
	<description>מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל</description>
	<lastBuildDate>Tue, 06 Feb 2024 10:17:08 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=7.0</generator>
	<item>
		<title>תקציב פיתוח התחבורה 2024-2023: חזרה להגדלת הגירעון התשתיתי</title>
		<link>https://adva.org/he/adva-transportationbudget2023-2024/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[adva]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 24 May 2023 12:47:27 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[הערות על תקציב המדינה]]></category>
		<category><![CDATA[תקציב וכלכלה]]></category>
		<category><![CDATA[התנחלויות]]></category>
		<category><![CDATA[תחבורה]]></category>
		<category><![CDATA[תקציב המדינה]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://adva.org/?p=14151</guid>

					<description><![CDATA[<p>לאורך העשור הקודם היקף ההשקעה בתשתיות תחבורה, ובפרט בתחבורה ציבורית, עלה במהירות. אך בעשור הנוכחי המגמה משתנה – הגידול החד בתקציבי הפיתוח התמתן ואף ניתן לזהות ירידה בהיקף ההשקעה בהצעת התקציב הנוכחי</p>
<p>הפוסט <a href="https://adva.org/he/adva-transportationbudget2023-2024/">תקציב פיתוח התחבורה 2024-2023: חזרה להגדלת הגירעון התשתיתי</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://adva.org/he">מרכז אדוה</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p style="text-align: justify;">משבר הניידות נוכח יותר ויותר בחיים בישראל. היכולת להגיע מנקודה לנקודה בצורה נוחה ובלי &quot;לבלות&quot; בדרך בעוד פקק תנועה הולכת ונפגעת. והעתיד לא צופן בחובו תמונה ורודה יותר: מספר הרכבים על הכבישים ממשיך לטפס, כמו גם הזמן הממוצע המוקדש לנהיגה שמתארכת עם עומסי התנועה.</p>
<p style="text-align: justify;">מצב זה הוא תוצר רב שנים של גירעון תשתיתי בכל הנוגע לתחבורה ציבורית, ובאופן כללי, הוא תוצאה של הענקת הקדימות לרכב הפרטי בתכנון המרחב בישראל – על חשבון הולכי הרגל, רוכבי האופניים והמתניידים באמצעי תחבורה משותפים. לאורך שני העשורים האחרונים התגבשה הסכמה רחבה בקרב גורמי הממשל והתכנון שמשבר הניידות מחייב השקעה גדולה.</p>
<p style="text-align: justify;">ואכן, ההשקעה התקציבית בתחבורה החלה לגדול באופן מואץ החל משנת 2006, ובהמשך פרויקטים לשדרוג קווי הרכבת הכבדה, הקמת רכבות קלות ונתיבי תחבורה ציבורית תפסו חלק הולך וגדל מתקציב המדינה. אך כעת נדמה שתנופת ההשקעה הזו – שבלטה אל מול הייבוש התקציבי של תשתיות ושירותים חברתיים אחרים – הולכת ונחלשת.</p>
<p style="text-align: justify;">משרד התחבורה מתפאר בהשקעה מאסיבית בתשתיות במסגרת התקציב הדו-שנתי הנוכחי. אך האם הצעת התקציב מצביעה על כוונה ממשלתית לקדם השקעה כזו? בחינה השוואתית של נתוני התקציב מטילה בכך ספק. כאמור, לאורך העשור הקודם, היקף ההשקעה בתשתיות תחבורה, ובפרט בתחבורה ציבורית, עלה במהירות. אך בעשור הנוכחי המגמה משתנה – הגידול החד בתקציבי הפיתוח התמתן ואף ניתן לזהות ירידה בהיקף ההשקעה בהצעת התקציב הנוכחי.</p>
<p><strong>אומדן השקעה ממוצעת לנפש בתושב ישראל ובתושב השטחים</strong></p>
<p style="text-align: justify;">משרדי התחבורה והאוצר הגיעו להסכמה מפורטת על תקצוב פרויקטים בגובה 13.7 מיליארד ₪ כחלק מ&quot;התכנית האסטרטגית לפיתוח כבישים&quot; (תכנית החומש של חברת נתיבי ישראל לשנים 2023-27). התכנית כוללת כ-3.5 מיליארד ₪ לכבישים המיועדים להיבנות בשטחים. בהסתכלות על היקף ההשקעה לנפש, הממשלה החליטה להשקיע בתושב בגדה המערבית 7,718 ₪ לנפש במסגרת ההשקעה המפורטת בכבישים, פי 5.3 מהסכום שניתן לייחס להשקעה הכוללת בתושב ישראלי, העומד על 1,448 ₪ לנפש.</p>
<p style="text-align: justify;"><strong>לכל המסמכים בסדרה לניתוח תקציב המדינה:</strong></p>
<p style="text-align: justify;"><a href="https://adva.org/adva-budget2023-2024/">ניתוח תקציב 2024-2023: עיקרי התקציב והשירותים החברתיים</a></p>
<p style="text-align: justify;"><a href="https://adva.org/adva-housing-budget2023-2024/">תקציב הבינוי והשיכון 2024-2023: השקעות המדינה בדיור נמוכות, הכנסות המדינה מנדל&quot;ן גבוהות</a></p>
<p><a href="https://adva.org/adva-mentalhealth-budget2023-2024/">תקציב שירותי בריאות הנפש 2024-2023: פער כביר בין הצורך לשירותים</a></p>
<p><a href="https://adva.org/adva-genderbudget2023-2024/">מבט מגדרי על תקציב המדינה וחוק ההסדרים 2024-2023</a></p>
<p><a href="https://adva.org/adva-healthbudget2023-2024/">תקציב משרד הבריאות 2024-2023: מערכת הבריאות הציבורית זקוקה ל&quot;תוספת חמצן&quot;</a></p>
<p>הפוסט <a href="https://adva.org/he/adva-transportationbudget2023-2024/">תקציב פיתוח התחבורה 2024-2023: חזרה להגדלת הגירעון התשתיתי</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://adva.org/he">מרכז אדוה</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>סקר: האם הציבור תומך במדיניות המעניקה תקציבים עודפים להתנחלויות?</title>
		<link>https://adva.org/he/price-of-occupation-survey-economy/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[adva]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 11 Nov 2020 15:29:45 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מחיר הכיבוש]]></category>
		<category><![CDATA[רשויות מקומיות]]></category>
		<category><![CDATA[תקציב וכלכלה]]></category>
		<category><![CDATA[התנחלויות]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://dev.adva.org/?p=10996</guid>

					<description><![CDATA[<p>הסכסוך המתמשך פוגע בישראל גם מבחינה חברתית-כלכלית, משפיע לרעה על רמת החיים של הישראלים ותורם להעמקת אי-השוויון. מה חושב על כך הציבור בישראל?</p>
<p>הפוסט <a href="https://adva.org/he/price-of-occupation-survey-economy/">סקר: האם הציבור תומך במדיניות המעניקה תקציבים עודפים להתנחלויות?</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://adva.org/he">מרכז אדוה</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p style="text-align: justify;">הדיון הציבורי אודות הסכסוך הישראלי-פלסטיני מתמקד בסוגיות של מוסר, בטחון ודמוקרטיה. ב<a href="http://adva.org/he/price-of-occupation/" target="_blank" rel="noopener noreferrer">סדרת מחקרים שפרסם מרכז אדוה בשנים האחרונות</a> ביקשנו להעלות לסדר היום סוגיה נוספת, והיא העובדה שהסכסוך המתמשך פוגע בישראל גם מבחינה חברתית-כלכלית, משפיע לרעה על רמת החיים של הישראלים ותורם להעמקת אי-השוויון בישראל.</p>
<p style="text-align: justify;">ומה דעתו של הציבור בישראל? סקר של מרכז אדוה ויוזמת ז'נבה שנערך על-ידי מכון &quot;מדגם&quot; בחודש ספטמבר האחרון הראה כי לדעתם של 45% מהציבור, השליטה הישראלית בשטחים אינה תורמת לכלכלה הישראלית, וזאת לעומת 29% בלבד החושבים שהמשך השליטה בשטחים דווקא כן תורמת לישראל מבחינה כלכלית. 25% מהציבור השיבו כי אינם יודעים לענות על השאלה.</p>
<p style="text-align: justify;">כמו כן הראה הסקר כי 47% מהציבור בישראל מאמינים שהסדר מדיני הכולל פינוי התנחלויות, שלום מלא עם הפלסטינים והחלת יחסים מדיניים עם העולם הערבי יועיל לכלכלה הישראלית, לעומת 25% החושבים שהתפתחות כזו תיפגע בכלכלת ישראל.</p>
<p style="text-align: justify;">// הסקר נערך בחודש ספטמבר בקרב 504 משיבים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.</p>
<p>הפוסט <a href="https://adva.org/he/price-of-occupation-survey-economy/">סקר: האם הציבור תומך במדיניות המעניקה תקציבים עודפים להתנחלויות?</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://adva.org/he">מרכז אדוה</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>לא מאון עליון אחד, אלא שניים</title>
		<link>https://adva.org/he/two_top_one_percents/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[adva]]></dc:creator>
		<pubDate>Tue, 19 Nov 2019 13:14:19 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מחיר הכיבוש]]></category>
		<category><![CDATA[התנחלויות]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://adva.org/?p=8509</guid>

					<description><![CDATA[<p>האליטה הכלכלית והאליטה הפוליטית שולטות בסדר היום ומונעות מהלכים לצמצום אי-השוויון</p>
<p>הפוסט <a href="https://adva.org/he/two_top_one_percents/">לא מאון עליון אחד, אלא שניים</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://adva.org/he">מרכז אדוה</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p style="text-align: justify;">בדומה למציאות בארצות הברית, בשנים האחרונות הולכת ונחשפת העובדה שגם לישראל יש מאון עליון כלכלי. מדובר בשכבה של כ-85 אלף נפש (1% מהאוכלוסייה) שעושרה גדל בדור האחרון הרבה יותר מזה של שאר הישראלים. בדומה לנעשה מעבר לים, גם כאן כוחו של המאון העליון הכלכלי מהווה את אחד ההסברים להמשך דבקותה של הממשלה במדיניות המשמרת את אי-השוויון בישראל.</p>
<p style="text-align: justify;">אלא שבישראל יש גם אליטה נוספת, אותה אפשר לכנות בתור &quot;המאון העליון הפוליטי&quot;.</p>
<p style="text-align: justify;">קבוצה זו מורכבת ממתנחלים &quot;אידיאולוגיים&quot;, ומונה גם היא כמה עשרות אלפי אנשים. הנתונים המקובלים מדברים על כ-60 אלף עד 80 אלף נפשות – מספר דומה למדי לזה של המאון העליון הכלכלי.</p>
<p style="text-align: justify;">אך למרות מספרם המצומצם יחסית, הנהגתם הפוליטית של מתנחלים אלה משמשת כקבוצה רבת עוצמה בפוליטיקה הישראלית, קבוצה שביכולתה להטיל וטו פוליטי כנגד מהלכי מדיניות רבים, לרבות מהלכים מדיניים לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני.</p>
<p style="text-align: justify;">למותר לציין כי שני המאונים העליונים רחוקים ביותר זה מזה, הן במישור החברתי והן במישור הפוליטי. בתקופת ממשלת רבין השנייה היה המאון העליון הכלכלי ברובו תומך נלהב של הסכמי אוסלו, בשעה שהמאון העליון הפוליטי נאבק בכל כוחו נגד ההסכם.</p>
<p style="text-align: justify;">וישנם הבדלים נוספים: למשל, האחד תומך בהסדר מדיני מתוך תקווה ליציבות כלכלית ולהאצת הצמיחה, אך מרגיש בנוח למדי גם במצב הקיים; השני מתנגד להסדר מדיני ויודע לנצל כל עימות אלים כדי לדלות לגיטימציה למפעלו. האחד מהווה גורם פעיל בהחלשת המערכות הציבוריות, לצמצום תקציב המדינה, להפרטת שירותים ממשלתיים, לחינוך ייחודי ולשירותי רפואה פרטיים; השני מצליח להימנע מפגעיה של מדיניות ניאו-ליברלית זו ונהנה מתקציבי מדינה מוגדלים לביטחון, לכבישים עוקפים, לסבסוד החינוך ולמימון תקציבים מוניציפאליים.</p>
<p style="text-align: justify;">וגם זה: חלק מחברי המאון העליון הכלכלי מפיקים רווחים לא רעים ממפעלות המאון העליון הפוליטי – תאגידי בניין, תאגידים ביטחוניים, חברות אבטחה.</p>
<p style="text-align: justify;">אך למרות השוני והריחוק ביניהם, שני המאונים העליונים מהווים חלק ממכלול לאומי אחד. מי שרוצה להבין כיצד זה שישראל מהווה מצד אחד מדינה מפותחת עם כלכלה חזקה ותוצר לנפש המציב אותה במקום גבוה, יחסית, בקרב מדינות ה-OECD, ולצד זאת שיעורי עוני ואי-שוויון מהגבוהים במערב, חייב להביא בחשבון את המכלול כולו.</p>
<p style="text-align: justify;">&#8212;</p>
<p style="text-align: justify;">הטקסט מתוך: <a href="https://adva.org/he/price-of-occupation/" target="_blank" rel="noopener noreferrer">הכיבוש, מי משלם את המחיר?</a> מאת ד&quot;ר שלמה סבירסקי ועו&quot;ד נוגה דגן-בוזגלו.</p>
<p>הפוסט <a href="https://adva.org/he/two_top_one_percents/">לא מאון עליון אחד, אלא שניים</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://adva.org/he">מרכז אדוה</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>למפעל ההתנחלויות יש גם מחיר כלכלי</title>
		<link>https://adva.org/he/economic-price-settelments-yaronhoffmanndishon/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[adva]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 01 Sep 2019 12:38:26 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מחיר הכיבוש]]></category>
		<category><![CDATA[התנחלויות]]></category>
		<category><![CDATA[רשויות מקומיות]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://adva.org/?p=8165</guid>

					<description><![CDATA[<p>הדיון על מפעל ההתנחלויות מתמקד לרוב בהשלכות המדיניות והמוסריות של התיישבות ישראלית בשטח מאוכלס שאינו נמצא תחת ריבונות המדינה ■ אולם בסערת הדיון הפוליטי נדחק לעתים לקרן זווית המחיר הכלכלי של ההתנחלויות</p>
<p>הפוסט <a href="https://adva.org/he/economic-price-settelments-yaronhoffmanndishon/">למפעל ההתנחלויות יש גם מחיר כלכלי</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://adva.org/he">מרכז אדוה</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p style="text-align: justify;">חינוך, רווחה, תרבות, תשתיות &#8211; כל אלה ועוד נמנים עם השירותים שמעניקות הרשויות המקומיות לתושביהן. יכולתה של הרשות המקומית להעניק שירותים אלה באיכות טובה נגזרת מהמשאבים העומדים לרשותה, משאבים שחלק ניכר מהם מגיע מתקציב המדינה.</p>
<p style="text-align: justify;">אלא שהמימון הממשלתי לרשויות המקומיות אינו זהה בכל קבוצות היישובים. <a href="https://adva.org/local-authorities-budgets-19972017/">מחקר של מרכז אדוה שהתפרסם באחרונה</a> בחן את המימון הממשלתי לרשויות מקומיות ב-20 השנים האחרונות, בחלוקה לארבע קבוצות: ערים מבוססות (הנכללות בפורום ה-15), עיירות פיתוח, יישובים ערביים וההתנחלויות. לגבי ההתנחלויות, נעשית הבחנה בין ההתנחלויות הלא חרדיות לבין ההתנחלויות החרדיות (ביתר עילית, מודיעין עילית ועמנואל), שלהן מאפיינים דמוגרפיים ותקציביים שונים למדי.</p>
<p style="text-align: justify;">המחקר מתמקד בשני סוגים של מימון ממשלתי: השתתפות של משרדי הממשלה בשירותים החברתיים שמספקות רשויות מקומיות, ובעיקר חינוך ורווחה (המכונה גם &quot;השתתפות מיועדת&quot;); ומענקים שמעביר משרד הפנים (&quot;מענקי איזון&quot;, הניתנים בעיקר לרשויות חלשות, ומענקים מיוחדים הניתנים לפי שיקולים שונים).</p>
<p style="text-align: justify;">המחקר מעלה כי על פני 20 השנים האחרונות אמנם חלו תזוזות במימון הממשלתי של הרשויות המקומיות, אך לכל אורך התקופה, התקציבים הגבוהים ביותר הופנו להתנחלויות הלא חרדיות. למעשה, חמש מתוך עשר הערים והמועצות המקומיות שנהנו מהמימון הממשלתי הכולל הגבוה ביותר לנפש הן התנחלויות לא חרדיות.</p>
<p style="text-align: justify;">מציאות זו נותרת בעינה גם אם בוחנים את המועצות האזוריות לבדן, שלהן מאפיינים שונים במעט. בראש הרשימה הזו נמצאות המועצות האזוריות בהתנחלויות &#8211; ערבות הירדן, הר חברון ומגילות ים המלח (שבהן התמיכה הממשלתית לנפש כפולה מהממוצע הארצי). אמנם, מעליהן בדירוג נמצאות שתי המועצות של הכפרים הבדואים המוכרים בנגב, אולם עבורן החישוב לנפש הוא נתון מטעה, מכיוון שהן רשויות המשרתות גם תושבים של הכפרים הלא מוכרים מסביבן, שאינם נספרים בחישוב לנפש, והן מתוקצבות בהתאם.</p>
<p style="text-align: justify;">יש להדגיש שהנתונים המוזכרים כאן אינם כוללים את כל התקציבים שעוברים מהמדינה לרשויות המקומיות: למשל, אין מחושבים בהם תקציבים המגיעים ממשרד הביטחון או כספים שמגיעים ממקורות אחרים, למשל החטיבה להתיישבות. כמו כן, הנתונים אינם כוללים את ההשקעה המדינתית הישירה הנעשית עבור ההתנחלויות, בין שמדובר בהוצאה האזרחית על תשתיות, למשל, או בעלות הביטחונית הכרוכה באבטחתן.</p>
<p style="text-align: justify;">המימון הממשלתי העודף מאפשר הוצאה מוניציפלית גבוהה יותר. ב-2017 היתה ההוצאה המוניציפלית בהתנחלויות הלא חרדיות 8,548 שקל לנפש &#8211; הוצאה גבוהה יותר אפילו מזו של הערים המבוססות ביותר בישראל הנמנות עם פורום ה-15 &#8211; 8,291 שקל לנפש. בהמשך הרשימה נמצאו עיירות הפיתוח, עם הוצאה מוניציפלית של 7,496 שקל לנפש; אחריהן היישובים הערביים (5,888 שקל לנפש); ובסוף הרשימה היו ההתנחלויות החרדיות, עם ההוצאה המוניציפלית הנמוכה ביותר &#8211; 4,037 שקל לנפש.</p>
<p style="text-align: justify;">אמנם, התקצוב העודף שמקבלות ההתנחלויות הלא חרדיות נובע בחלקו ממאפיינים שונים הקשורים במבנה האדמיניסטרטיבי והגיאוגרפי שלהן, אך יותר מכל הוא משקף את סדר העדיפויות הממשלתי שמגדיר את מפעל ההתנחלויות כפרויקט ההתיישבות הראשון בחשיבותו של מדינת ישראל. מפעל ההתנחלויות כה חשוב בעיני מקבלי ההחלטות, עד כי הוא מצדיק הסטת משאבים עודפת מתוך תחומי המדינה, ועל חשבון קבוצות יישובים אחרות.</p>
<p style="text-align: justify;">הדיון על מפעל ההתנחלויות מתמקד לרוב, ובצדק, בהשלכות המדיניות והמוסריות של התיישבות ישראלית בשטח שאינו נמצא תחת ריבונות המדינה, לצד אוכלוסייה חסרת זכויות אזרחיות שנתונה תחת שלטון זר. אולם בסערת הדיון הפוליטי נדחק לעתים לקרן זווית המחיר הכלכלי של ההתנחלויות.</p>
<p style="text-align: justify;">כאשר מנהיגי הימין המתנחלי קוראים להרחיב את מפעל ההתיישבות בשטחי יהודה ושומרון, ראוי לזכור שנוסף על ההיבטים המדיניים, הביטחוניים והמוסריים, להרחבת מפעל ההתנחלויות יש גם השלכות כלכליות: ההשקעה האדירה בהתנחלויות פוגעת, בסופו של דבר, באפשרותה של המדינה להשקיע בעיירות הפיתוח, ביישובים הערביים ובכל יתר היישובים בישראל.</p>
<p><em><strong>המאמר התפרסם במקור בעיתון <a href="https://www.themarker.com/opinion/.premium-1.7774422" target="_blank" rel="noopener noreferrer">דה-מרקר</a></strong></em></p>
<p>הפוסט <a href="https://adva.org/he/economic-price-settelments-yaronhoffmanndishon/">למפעל ההתנחלויות יש גם מחיר כלכלי</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://adva.org/he">מרכז אדוה</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>השתתפות ממשלתית במימון תקציבי הרשויות המקומיות, 1997-2017</title>
		<link>https://adva.org/he/local-authorities-budgets-19972017/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[adva]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 18 Aug 2019 10:00:35 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מחיר הכיבוש]]></category>
		<category><![CDATA[מימון ממשלתי של רשויות מקומיות]]></category>
		<category><![CDATA[רשויות מקומיות]]></category>
		<category><![CDATA[התנחלויות]]></category>
		<category><![CDATA[עיירות פיתוח]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://adva.org/?p=7976</guid>

					<description><![CDATA[<p>המסמך מציג את הנתונים המעודכנים ביותר על המימון הממשלתי של רשויות מקומיות ומראה כי גם השנה, ההתנחלויות הלא-חרדיות נהנות מהתקציב הממשלתי הגבוה ביותר</p>
<p>הפוסט <a href="https://adva.org/he/local-authorities-budgets-19972017/">השתתפות ממשלתית במימון תקציבי הרשויות המקומיות, 1997-2017</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://adva.org/he">מרכז אדוה</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p style="text-align: justify;">המסמך מציג את הנתונים המעודכנים ביותר על המימון הממשלתי של רשויות מקומיות ומשווה בין ארבע קבוצות של יישובים: יישובי &quot;פורום ה-15&quot;; עיירות פיתוח; יישובים ערביים; והתנחלויות. הדו&quot;ח מבחין בנוסף בין ההתנחלויות החרדיות (בית&quot;ר עלית, מודיעין עלית ועמנואל) ובין ההתנחלויות הלא-חרדיות.</p>
<p style="text-align: justify;">בשורה התחתונה: גם ב-2017 המשיכו ההתנחלויות הלא-חרדיות להוביל: ההוצאה לנפש הגבוהה ביותר – 8,548 ₪, ההשתתפות הממשלתית המיועדת (לחינוך ולרווחה, בעיקר) הגבוהה ביותר – 3,623 ₪ לנפש, מענק האיזון הגבוה ביותר – 1,071 ₪ לנפש ומענקים מיוחדים ומיועדים – 459 ₪ לנפש.</p>
<p style="text-align: justify;">על פני 20 השנים האחרונות אמנם חלו תזוזות במימון הממשלתי של הרשויות המקומיות, אולם לכל אורך התקופה התקציבים הגבוהים ביותר הופנו להתנחלויות הלא-חרדיות. גובה ההשתתפות הממשלתית ברשויות המקומיות גוזר בסופו של דבר את איכות השירותים הניתנים לתושבים. התקציבים העודפים המופנים להתנחלויות הלא-חרדיות משקפים העדפה ממשלתית ברורה והשפעת לובי חזק של חברי כנסת.</p>
<p style="text-align: justify;"><span style="text-decoration: underline;"><strong>מימון ממשלתי של רשויות מקומיות &#8211; הסבר</strong></span><br />
• ממשלת ישראל משתתפת במימון של חלק גדול מן השירותים שהרשויות המקומיות מושיטות לתושביהן. בלשון ביורוקרטית קרויה השתתפות זו &quot;הכנסה מיועדת&quot;, שכן מדובר בהשתתפות ממשלתית המיועדת לסעיפי הוצאה מקומית ספציפיים. לדוגמא: שירותי חינוך, רווחה, בריאות, תרבות ועוד.<br />
• מעבר להשתתפות הממשלתית המיועדת למימון שירותי החינוך והרווחה, הממשלה מושיטה סיוע מיוחד לרשויות מקומיות בעלות הכנסות עצמיות נמוכות. מדובר בעיקר במענק האיזון.<br />
• ההשתתפות הממשלתית חשובה במיוחד ברשויות המקומיות מעוטות המשאבים: בעוד שרשויות מקומיות מבוססות מסוגלות לממן ממקורותיהן העצמאיים חלק גדול משירותים אלה, הדבר הוא בלתי אפשרי ברשויות מעוטות המשאבים.</p>
<p style="text-align: justify;"><span style="text-decoration: underline;"><strong>א. ההוצאה לנפש עלתה בכל קבוצות היישובים למעט בהתנחלויות החרדיות</strong></span><br />
1. בין השנים 2017-1997, ההוצאה המוניציפאלית, בחישוב לנפש, עלתה בכל קבוצות היישובים, למעט אלו של ההתנחלויות החרדיות, שבהן היא ירדה ב-4% לערך.<br />
2. ב-2017, ההוצאה בתקציב המוניציפלי הגבוהה ביותר, בחישוב לנפש, היא של ההתנחלויות הלא חרדיות – 8,548 ₪. במרחק לא גדול אחריהן ניצבו הערים העשירות ביותר בישראל, אלה המאוגדות ב&quot;פורום ה-15&quot; – 8,291 ₪. אחריהן מדורגות עיירות הפיתוח, עם תקציב של 7,496 ₪ לנפש. במרחק רב אחריהן מצויים היישובים הערביים עם תקציב של 5,888 ₪. ההתנחלויות החרדיות הן בעלות ההוצאה התקציבית הנמוכה ביותר לנפש &#8211; 4,037 ₪.<br />
3. הירידה בהוצאה לנפש בהתנחלויות החרדיות עשויה להיות מוסברת, בין היתר, בגידול המשמעותי באוכלוסיית ההתנחלויות החרדיות: מ-21 אלף תושבים ב-1997 ל-128 אלף תושבים ב-2017.<br />
4. באותן השנים, הגידול הגבוה ביותר בהוצאה לנפש – 45% &#8211; נרשם ביישובים הערביים –העלייה המשמעותית (29%) היתה בעשור שבין 1997 ל-2007, אז יושמה תכנית חומש לקידום החינוך הערבי, הקרויה &quot;תכנית 4 המיליארד&quot;.</p>
<p style="text-align: justify;"><span style="text-decoration: underline;"><strong>ב. הגידול הנמוך ביותר בהשתתפות הממשלתית – בעיירות הפיתוח</strong></span><br />
1. ב-1997, ההשתתפות הממשלתית המיועדת בהתנחלויות הלא-חרדיות עמדה על 2,123 ₪ לנפש &#8211; נתון שהיה גבוה, בהפרש ניכר, מזה של ההתנחלויות החרדיות, 781 ₪ לנפש.<br />
2. שני עשורים מאוחר יותר, ב-2017, ההבחנה בין התנחלויות חרדיות, שאוכלוסייתן, כאמור, גדלה בקצב מהיר מזה של כל שאר הקבוצות, להתנחלויות לא-חרדיות, מעלה כי אלה הלא חרדיות נהנות גם כיום (ב-2017) מן ההשתתפות המיועדת הממשלתית הגבוהה ביותר, בחישוב לנפש: 3,623 ₪, לעומת 1,723 ₪ לנפש בהתנחלויות החרדיות.<br />
3. בשנת 2017, ההשתתפות המיועדת לנפש ביישובים הערביים היתה גבוהה מזו של עיירות הפיתוח ועמדה על 3,054 ₪ לנפש לעומת 2,326 ₪ לנפש, בהתאמה. ההשתתפות המיועדת ביישובי פורום ה-15 הייתה נמוכה מזו של עיירות הפיתוח וגבוהה רק מזו של ההתנחלויות החרדיות – 2,093 ₪ לנפש.<br />
4. בין השנים 2017-1997, ההשתתפות הממשלתית המיועדת של היישובים הערביים, בחישוב לנפש, גדלה ב-133%; זו של ההתנחלויות החרדיות גדלה ב-121%; ההתנחלויות הלא חרדיות ופורום ה-15 גדלו באופן דומה – 71% ו-66%, בהתאמה. הגידול הקטן ביותר נרשם בעיירות הפיתוח – 31% בלבד.<br />
5. העובדה שההשתתפות הממשלתית המיועדת הגבוהה ביותר ניתנה בעבר וניתנת גם כיום להתנחלויות הלא-חרדיות, מסייעת להן, כפי שראינו, ליהנות מתקציב הגבוה אף יותר מזה של היישובים המבוססים הנמנים על &quot;פורום ה-15&quot;.<br />
6. מן הראוי עוד לציין גם את הגידול המתמשך בהשתתפות הממשלתית המיועדת ביישובים הערביים באמצעות תכניות חומש ממשלתיות, גידול הבא לאחר עשורים רבים של קיפוח והזנחה, יחד עם זאת, דוח של עמותת &quot;סיכוי&quot;, שבדק את הביצוע של תכנית החומש בקרב היישובים הערביים בתחילת שנות ה-2000 העלה, כי הביצוע התקציבי של התכנית עמד בפועל על 70% בלבד מן הסכום המקורי שיועד לה.</p>
<p style="text-align: justify;"><span style="text-decoration: underline;"><strong>ג. סך התקציב הממשלתי למענקי האיזון חזר לראשונה לרמתו מלפני שני עשורים. הנהנים העיקריים: התנחלויות לא-חרדיות ויישובים ערביים</strong></span><br />
1. בתקופת המשבר הכלכלי של האינתיפאדה השנייה ערכה הממשלה קיצוצים תקציביים כבדים, שפגעו בין היתר במענקי האיזון.<br />
2. ב-1997, התקציב הממשלתי למענקים לרשויות המקומיות עמד על 5.33 מיליארד ₪, וב-2000, ערב האינתיפאדה, הוא גדל עד לכדי 6 מיליארד ₪, לערך. לאחר הקיצוצים של שנות האינתיפאדה, תקציב המענקים ירד עד לשנת 2014 לכדי 3.85 מיליארד ₪. בשנים שלאחר מכן נרשם גידול ובשנת 2017 עמד התקציב על 5.61 מיליארד ₪. בשנת 2018, לראשונה מזה שני עשורים, חזר התקציב לרמה של שנת 2000 &#8211; 6 מיליארד ₪ (במחירי 2018).<br />
3. ב-1997 היו מענקי האיזון שניתנו להתנחלויות החרדיות דומים לאלה שניתנו להתנחלויות הלא-חרדיות, אך שני עשורים מאוחר יותר היה סך המענקים שניתן להתנחלויות הלא-חרדיות, 1,071 ₪ לנפש, גדול ב-42% מזה של מקבילותיהן החרדיות, 756 ₪ לנפש.<br />
4. במקביל, מענקי האיזון שניתנו ב-1997 לעיירות הפיתוח היו דומים לאלה שניתנו ליישובים הערביים, ואילו ב-2017 המענקים שניתנו ליישובים הערביים, בסך 1,049 ש&quot;ח לנפש, גבוהים ב-47% מאלה של עיירות הפיתוח, 715 ₪ לנפש בלבד.</p>
<p>הפוסט <a href="https://adva.org/he/local-authorities-budgets-19972017/">השתתפות ממשלתית במימון תקציבי הרשויות המקומיות, 1997-2017</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://adva.org/he">מרכז אדוה</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>סיפוח דוחק פיתוח: שני מפעלי התיישבות, שני סדרי יום לאומיים</title>
		<link>https://adva.org/he/sipuach-pituach/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[adva]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 26 Jun 2019 21:10:50 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מחיר הכיבוש]]></category>
		<category><![CDATA[רשויות מקומיות]]></category>
		<category><![CDATA[תקציב וכלכלה]]></category>
		<category><![CDATA[התנחלויות]]></category>
		<category><![CDATA[עיירות פיתוח]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://adva.org/?p=7748</guid>

					<description><![CDATA[<p>המסמך מציע מבט מחודש על השלכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני על החברה הישראלית, ומעמיד זה מול זה שני מפעלי התיישבות ישראליים: עיירות הפיתוח וההתנחלויות</p>
<p>הפוסט <a href="https://adva.org/he/sipuach-pituach/">סיפוח דוחק פיתוח: שני מפעלי התיישבות, שני סדרי יום לאומיים</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://adva.org/he">מרכז אדוה</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p style="text-align: justify;">הסכסוך הישראלי־פלסטיני הוא בעל השלכות לא רק במישור המדיני הבינלאומי ולא רק במישור הפוליטי אלא גם על סדר היום החברתי־כלכלי הפנים־ישראלי.</p>
<p style="text-align: justify;">אפשר להמחיש זאת באמצעות השוואה בין שני מפעלי התיישבות ישראליים: עיירות הפיתוח, שהוקמו לפני מלחמת ששת הימים, וההתנחלויות, שהקמתן החלה מיד לאחר אותה מלחמה ואשר הפכו לפרויקט לאומי של ממש לאחר 1977.</p>
<p style="text-align: justify;">פרויקט עיירות הפיתוח מייצג סדר יום לאומי שעיקרו חיזוק וביסוס של המדינה שהוקמה בגבולות 1948 , תוך השקעה בקליטה וביישוב של מאות אלפי עולים, במקרים רבים באתרים של יישובים פלסטיניים שנכבשו באותה מלחמה. סדר יום זה כלל, ברוח התקופה, הבטחה של פיתוח ושל פרנסה, חינוך, השכלה ורמת חיים.</p>
<p style="text-align: justify;">פרויקט ההתנחלויות מייצג סדר יום שעיקרו הרחבת גבולות המדינה מעבר לגבולות 1948 . עוד בטרם היה סיפק למדינה לעכל את השטחים והאוכלוסייה שנוספו באותה מלחמה, היא החליטה להרחיב את אחיזתה גם בשטחים שנכבשו ב– 1967, תוך מניעת הקמתה שם של מדינה פלסטינית ריבונית — גם אם פירוש הדבר הארכה נוספת ולמעשה ללא סוף נראה לעין של הסכסוך עם הפלסטינים.</p>
<p style="text-align: justify;">פרויקט ההתנחלויות מבטיח כי הסיפוח ימשיך לדחוק לשוליים את הפיתוח, כאשר הכוונה כאן היא לא רק לעיירות הפיתוח אלא לכלל היישובים וקבוצות האוכלוסייה הזקוקים לשדרוג משמעותי של רמת החיים ובהם היישובים הערביים והשכונות ה&quot;דרומיות&quot; בערים הגדולות.</p>
<p>הפוסט <a href="https://adva.org/he/sipuach-pituach/">סיפוח דוחק פיתוח: שני מפעלי התיישבות, שני סדרי יום לאומיים</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://adva.org/he">מרכז אדוה</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>פריפריה מול התנחלויות &#124; סרטון בהשתתפות דינה דיין</title>
		<link>https://adva.org/he/price-of-occupation-dina-dayan/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[adva]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 02 Jan 2019 07:04:41 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מחיר הכיבוש]]></category>
		<category><![CDATA[רשויות מקומיות]]></category>
		<category><![CDATA[התנחלויות]]></category>
		<category><![CDATA[פריפריה]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://adva.org/?p=7608</guid>

					<description><![CDATA[<p>פרק שני בהשתתפות דינה דיין, מתוך סדרת סרטונים על המחיר החברתי-כלכלי שמשלמת החברה הישראלית בגין התמשכות הסכסוך</p>
<p>הפוסט <a href="https://adva.org/he/price-of-occupation-dina-dayan/">פריפריה מול התנחלויות | סרטון בהשתתפות דינה דיין</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://adva.org/he">מרכז אדוה</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>&quot;וזה האבסורד הכי גדול: דווקא הרשויות החזקות יותר בהתנחלויות מקבלות יותר תקציבים מהרשויות החלשות ביותר בפריפריה.&quot;</p>
<p>פרק שני, בהשתתפות דינה דיין, במסגרת סדרת סרטונים על המחיר החברתי-כלכלי שמשלמת החברה הישראלית בגין התמשכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני.</p>
<p><iframe src="https://www.youtube.com/embed/z0wCqkM7n1c" width="560" height="315" frameborder="0" allowfullscreen="allowfullscreen"></iframe></p>
<p>סדרת הסרטונים מבוססת על דו&quot;ח מרכז אדוה: הכיבוש: מי משלם את המחיר? <a href="http://adva.org/he/price-of-occupation/" target="_blank" rel="noopener noreferrer">כנסו לקראו את תקציר הפרסום</a>.</p>
<p>ל<a href="https://adva.org/price-of-occupation-tammi-molad-hayo/" target="_blank" rel="noopener noreferrer">פרק הראשון בסדרה בהשתתפות תמי מולד-חיו</a> על הסכסוך והפגיעה הכלכלית בישראל.</p>
<p>הפוסט <a href="https://adva.org/he/price-of-occupation-dina-dayan/">פריפריה מול התנחלויות | סרטון בהשתתפות דינה דיין</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://adva.org/he">מרכז אדוה</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>איכות השירותים העירוניים תלויה בפוליטיקה ובממשלה</title>
		<link>https://adva.org/he/municipal-elections-budgets/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[adva]]></dc:creator>
		<pubDate>Tue, 06 Nov 2018 13:17:44 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[רשויות מקומיות]]></category>
		<category><![CDATA[תקציב וכלכלה]]></category>
		<category><![CDATA[התנחלויות]]></category>
		<category><![CDATA[תקציב מקומי]]></category>
		<guid isPermaLink="false">http://adva.org/?p=7131</guid>

					<description><![CDATA[<p>את רמת השירותים ברשויות המקומיות מכתיבה במידה רבה הממשלה ולא הנבחרים המקומיים. עם כל הרצון הטוב, גם ראש עיר מחויב במיוחד אינו יכול לברוא יש מאין: משאביו מוגבלים כגודל התקציב העומד לרשותו, התלוי במידה רבה במימון הממשלתי ונגזר מסדרי העדיפות שלה</p>
<p>הפוסט <a href="https://adva.org/he/municipal-elections-budgets/">איכות השירותים העירוניים תלויה בפוליטיקה ובממשלה</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://adva.org/he">מרכז אדוה</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p style="text-align: justify;">מערכת חינוך איכותית, תשתיות ראויות, ניקיון ברחוב וניקיון כפיים, פחות מגדלים ויותר משאבים לתחבורה הציבורית &#8211; כל אלה ועוד כיכבו בשבועות האחרונים במערכת הבחירות לרשויות המקומיות. ואכן, לחברות וחברי מועצה ברשות מקומית, ובעיקר לראשי רשויות מקומיות יש השפעה ועוצמה, וביכולתם להוביל לשינוי אמיתי ולשיפור משמעותי בחיי התושבים, במידה והם אכן מחויבים לכך.</p>
<p style="text-align: justify;">אלא שיכולת זו נכונה בעיקר ברשויות גדולות בעלות תקציב גדול. עם כל הרצון הטוב, גם ראש עיר מחויב במיוחד אינו יכול לברוא יש מאין: משאביו מוגבלים כגודל התקציב העומד לרשותו, כאשר ברשויות שאינן נמנות על הרשויות החזקות ביותר, תלויים משאבים אלו באופן משמעותי בתקציב הממשלתי ונגזרים במידה רבה מסדרי העדיפות שלה.</p>
<p style="text-align: justify;">שני סוגים של תקציב מועברים מהממשלה לשלטון המקומי: תקצוב לשירותים חברתיים, בעיקר לחינוך ולרווחה (&quot;השתתפות מיועדת&quot;) וכן תמיכה ממשלתית (&quot;מענקי איזון&quot;). מחקר של מרכז אדוה בדק את גובה ההשתתפות הממשלתית ברשויות המקומיות על פני שני עשורים. בחישוב המביא לידי ביטוי את גודל האוכלוסייה ביישובים, מתגלה כי ההתנחלויות מעבר לקו הירוק מובילות בדירוג התקציב לנפש. ליתר דיוק, מדובר על ההתנחלויות הלא-חרדיות, כאשר דווקא אלה החרדיות &#8211; עמנואל, בית&quot;ר עילית ומודיעין עילית, משתרכות מאחור.</p>
<p style="text-align: justify;">בבחינת גובה ההשתתפות הממשלתית, הן בהשתתפות מיועדת והן במענקי איזון, ההתנחלויות הלא-חרדיות עוקפות את עיירות הפיתוח ואת היישובים הערביים. ההובלה של ההתנחלויות הלא-חרדיות בגובה ההשתתפות הממשלתית היא סלע איתן בספרי התקציב: ב-1997, שנת תחילת המחקר, נהנו תושביהן מהשתתפות מיועדת של 2,119 שקל לנפש בממוצע, לעומת 1,777 שקל בעיירות הפיתוח, 1,311 שקל ביישובים הערביים, 1,259 שקל בערים המבוססות (&quot;פורום ה-15&quot;) ו-780 שקל בלבד בהתנחלויות החרדיות.</p>
<p style="text-align: justify;">על פני 20 השנים חלו תזוזות בחלקם של היישובים השונים, אולם לכל אורך התקופה התקציבים הגבוהים ביותר הופנו להתנחלויות הלא-חרדיות.</p>
<p style="text-align: justify;">ראוי לציין את הגידול בהשתתפות הממשלתית ביישובים הערביים: בשנת 2016 קיבלו היישובים האלה, בממוצע, השתתפות ממשלתית מיועדת בסך של 2,722 שקל לנפש ועקפו את עיירות הפיתוח, שנהנו מהשתתפות מיועדת בסך 2,220 שקל לנפש.  את הטבלה מובילות ההתנחלויות 'האידיאולוגיות' שמעבר לקו הירוק עם השתתפות מיועדת בסך 3,248 שקל לנפש בשנת 2016.</p>
<p style="text-align: justify;">תמונה זהה מתקבלת גם בכל הנוגע למענקי האיזון, שניתנים מלכתחילה רק ליישובים שהכנסתם העצמית נמוכה. תקציבים אלו קוצצו באופן ניכר בעשורים האחרונים לכל הרשויות המקומיות, אך מעניינת במיוחד ההשוואה בין ההתנחלויות החרדיות לבין אלו הלא-חרדיות: מסכום דומה &#8211; 2,516 שקל לנפש בממוצע ו-2,620 שקל בהתאמה בשנת 1997 &#8211; פחת המענק שהועבר להתנחלויות החרדיות ל-701 שקל בלבד לעומת 1,025 שקל בהתנחלויות 'האידיאולוגיות', אשר ממשיכות בעקביות להוביל את הטבלה. עיירות הפיתוח ניצבות בתחתית, כאשר בשנת 2016 הסתפקו במענקי איזון בגובה של 660 שקל לנפש בלבד.</p>
<p style="text-align: justify;">כאמור, גובה ההשתתפות הממשלתית מכתיב באופן משמעותי את יכולתם של הנבחרים לעמוד בהבטחותיהם לספק ולשפר את רמת השירותים העירוניים לתושבים. בעוד שבערים ובמועצות החזקות יכולה הרשות להסתמן באופן משמעותי על הכנסות עצמיות, מארנונה בעיקר, הרי שביישובים החלשים יותר, ההשתתפות הממשלתית במימון השירותים המקומיים היא קריטית, ובלעדיה לרשות המקומית אין יכולת לספק חלק מהשירותים כמעט בכלל.</p>
<p style="text-align: justify;">גובה ההשתתפות הממשלתית ברשויות המקומיות גוזר בסופו של דבר את איכות השירותים הניתנים לתושבים. כפי שמראה המחקר, הודות להשתתפות הממשלתית הגבוהה, נהנו תושבי ההתנחלויות הלא חרדיות מההוצאה המוניציפלית לנפש הגבוהה במדינה: 7,997 שקל ב-2016, גבוה אפילו מההוצאה הממוצעת בערים החזקות בישראל (&quot;&quot;פורום ה-15&quot;) שעמדה על 7,834 שקל וגבוה כמובן גם מההוצאה המוניציפלית לנפש בעיירות הפיתוח (7,206 שקל), ביישובים הערביים (5,700 שקל) ובהתנחלויות החרדיות (3,868 שקל).</p>
<p style="text-align: justify;">בשורה התחתונה, גם אם ביום הבחירות נבחרה ביישוב שלכם הנהגה מקומית לתפארת, הפועלת באמת ובתמים בהתאם לשיקולים החברתיים של התושבים שבחרו אותה, לכוח שהופקד בידיה יש תקרה תקציבית מבטון. זו מוכתבת בעיקר מגיאוגרפיה ומסדר יום שנקבע בשולחנות הממשלה, משיקולים אחרים לגמרי.</p>
<p><strong><em>פורסם במקור בעיתון <a href="https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001259275#/" target="_blank" rel="noopener">גלובס</a></em></strong></p>
<p>הפוסט <a href="https://adva.org/he/municipal-elections-budgets/">איכות השירותים העירוניים תלויה בפוליטיקה ובממשלה</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://adva.org/he">מרכז אדוה</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>מדינת רווחה? רק אם זכיתם לגור בהתנחלויות</title>
		<link>https://adva.org/he/settelments-municipal-budget/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[adva]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 15 Aug 2018 05:59:33 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[רשויות מקומיות]]></category>
		<category><![CDATA[תקציב וכלכלה]]></category>
		<category><![CDATA[התנחלויות]]></category>
		<category><![CDATA[מחיר הכיבוש]]></category>
		<category><![CDATA[תקציב מקומי]]></category>
		<guid isPermaLink="false">http://adva.org/?p=7142</guid>

					<description><![CDATA[<p>ההתנחלויות האידיאולוגיות מעבר לקו הירוק נמצאות בראש רשימת התקציבים. הסיבה העיקרית למצב - העדפה ממשלתית ברורה כלפיהן. שאר תושבי המדינה, נאלצים להסתפק במערכת רווחה מצומצמת</p>
<p>הפוסט <a href="https://adva.org/he/settelments-municipal-budget/">מדינת רווחה? רק אם זכיתם לגור בהתנחלויות</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://adva.org/he">מרכז אדוה</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p style="text-align: justify;">הקולות שעלו מהמחאה החברתית של קיץ 2011 שיקפו באופן ברור, כי אף שהכלכלה הישראלית מוצגת כחזקה ויציבה, בפועל הציבור נתון במאבק מתמיד לגמור את החודש וסובל מרמת שירותים חברתיים ירודים. אחד ההסברים למציאות זו נעוצה במתרחש ברשויות המקומיות, האחראיות במידה רבה לרמת השירותים החברתיים מהם נהנים תושבי המדינה. אלא שכאשר בוחנים את הנעשה בתקציבי אותן רשויות, מתברר שישנם פערים גדולים ברמת השירותים הניתנים בסוגי היישובים השונים. פערים אלו, הם לפיכך מוקד משמעותי בעיצוב האי־שוויון החברתי.</p>
<p style="text-align: justify;">כיצד נוצרים הפערים? בין השאר בעקבות הבדלים בתקצוב הממשלתי של הרשויות. דו&quot;ח מרכז אדוה שפורסם באחרונה, בודק מה נעשה עם כספי תקציב המדינה המיועדים לרשויות אלה. בחינת נתוני הביצוע של התקציבים שלהן במשך שני עשורים, מאפשרים לנו לבחון באופן השוואתי את היקף התקצוב הממשלתי במימון שירותים חברתיים (בעיקר חינוך ורווחה), ואת התמיכה הממשלתית, קרי מענקי האיזון. במלים אחרות: כמה כסף ממשלתי מקבלת כל רשות מקומית פר תושב לשנה.</p>
<p style="text-align: justify;">הממצאים העלו, ולא בפעם הראשונה, כי תושבי ההתנחלויות האידיאולוגיות, אלו שאינן חרדיות ומצויות בשטחי יהודה ושומרון, מדורגים בראש הרשימה בכל מדד שנבחן: ההשתתפות הממשלתית בהן היתה הגבוהה ביותר — יותר מהיישובים הערביים, מעיירות הפיתוח ואף יותר מאשר ההתנחלויות החרדיות. בדיקה של מענקי האיזון העלתה תמונה דומה: גם כאן התנחלויות אלה קיבלו את התקציב הגבוה ביותר. ההשתתפות הממשלתית הגבוהה מאפשרת להתנחלויות האידיאולוגיות להוציא סכום כסף גבוה על מימון שירותים חברתיים איכותיים לתושביהן, יותר מהיישובים המבוססים בישראל שאינם מקבלים מענקי איזון — ערי &quot;פורום ה–15&quot; — ופי שניים מזה שנרשם בהתנחלויות החרדיות.</p>
<p style="text-align: justify;">מנין נובע הפער? לפני הכל, זהו שיקוף העדפה ממשלתית ברורה והשפעת לובי חזק של חברי כנסת, המייצרים העדפה תקציבית ליישובים אלו. לכך מתלווים צרכים ביטחוניים וצרכים נוספים הנובעים בעיקר מתנאי השטח בהם מצויים היישובים. הנתונים מוכיחים כי חלוקת התקציב הממשלתי נוטה לטובת היישובים היהודיים שמעבר לקו הירוק, ומאפשרת לממשלות ישראל לקיים שם מדינת רווחה — בעוד שרוב תושבי ישראל הנותרים, מסתפקים במערכת רווחה מצומצמת. האם תושבי ישראל אכן נהנים מפירות הצמיחה של המשק הישראלי וממדיניות תקציבית נדיבה? תלוי מאיזה צד של הקו הירוק הם בחרו להתגורר.</p>
<p><em><strong>פורסם במקור בעיתון <a href="https://www.themarker.com/news/politics/.premium-1.6384765" target="_blank" rel="noopener">דה-מרקר</a></strong></em></p>
<p>הפוסט <a href="https://adva.org/he/settelments-municipal-budget/">מדינת רווחה? רק אם זכיתם לגור בהתנחלויות</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://adva.org/he">מרכז אדוה</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>השתתפות ממשלתית במימון תקציבי הרשויות המקומיות, 2016-1997</title>
		<link>https://adva.org/he/localauthorities-budgets-19972016/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[adva]]></dc:creator>
		<pubDate>Sat, 04 Aug 2018 21:30:21 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מימון ממשלתי של רשויות מקומיות]]></category>
		<category><![CDATA[רשויות מקומיות]]></category>
		<category><![CDATA[תקציב וכלכלה]]></category>
		<category><![CDATA[התנחלויות]]></category>
		<category><![CDATA[עיירות פיתוח]]></category>
		<category><![CDATA[תקציב מקומי]]></category>
		<guid isPermaLink="false">http://adva.org/?p=6987</guid>

					<description><![CDATA[<p>המסמך בודק את גובה ההשתתפות הממשלתית בארבע קבוצות עיקריות של יישובים: היישובים המבוססים ("פורום ה-15"), עיירות הפיתוח, היישובים הערביים וההתנחלויות (אותן נחלק גם לשניים: התנחלויות חרדיות והתנחלויות לא חרדיות)</p>
<p>הפוסט <a href="https://adva.org/he/localauthorities-budgets-19972016/">השתתפות ממשלתית במימון תקציבי הרשויות המקומיות, 2016-1997</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://adva.org/he">מרכז אדוה</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p style="text-align: justify;">השיח הציבורי בסוגיית האי שוויון החברתי מתמקד בסוגיות של שכר, חינוך והשכלה. גם תקציב המדינה הוא מוקד לדיון מנקודת הראות של שוויון וצדק חברתי. האי שוויון בתקציב של הרשויות המקומיות, לעומת זאת, הוא נושא הנדון פחות. זאת, למרות שרמת השירותים שמספקות הרשויות המקומיות היא עצמה גורם חשוב בעיצוב האי שוויון החברתי.</p>
<p style="text-align: justify;">המסמך הנוכחי דן במרכיב אחד של תקציב הרשויות המקומיות בישראל, והוא ההשתתפות הממשלתית במימון תקציבי הרשויות המקומיות.</p>
<p style="text-align: justify;">ממשלת ישראל משתתפת במימון של חלק גדול מן השירותים שהרשויות המקומיות מושיטות לתושביהן. בלשון ביורוקרטית קרויה השתתפות זו &quot;הכנסה מיועדת&quot;, שכן מדובר בהשתתפות ממשלתית המיועדת לסעיפי הוצאה מקומית ספציפיים. לדוגמא: שירותי חינוך, רווחה ובריאות וכן שירותים מקומיים &#8211; תברואה, תכנון ובניין עיר, כבישים ותאורה, גנים ציבוריים, ענייני ביטחון מקומיים.</p>
<p style="text-align: justify;">ההשתתפות הממשלתית במימון השירותים החברתיים חשובה במיוחד ברשויות המקומיות מעוטות המשאבים: בעוד שרשויות מקומיות מבוססות מסוגלות לממן ממקורותיהן העצמאיים חלק גדול משירותים אלה, הדבר הוא בלתי אפשרי ברשויות מעוטות המשאבים.</p>
<p style="text-align: justify;">הנתונים המוצגים במסמך מתייחסים לשני העשורים 2016-1997, בהיות 1997 השנה הראשונה עבורה קיימים נתונים המאפשרים להבחין בין התנחלויות חרדיות ללא-חרדיות.</p>
<p>&nbsp;</p>
<p>&nbsp;</p>
<p dir="ltr"><img decoding="async" class="aligncenter wp-image-7345" src="http://adva.org/wp-content/uploads/2018/03/Eu-Emblem-300x200.png" alt="" width="131" height="87" srcset="https://adva.org/wp-content/uploads/2018/03/Eu-Emblem-300x200.png 300w, https://adva.org/wp-content/uploads/2018/03/Eu-Emblem-768x512.png 768w, https://adva.org/wp-content/uploads/2018/03/Eu-Emblem-1024x683.png 1024w, https://adva.org/wp-content/uploads/2018/03/Eu-Emblem.png 1200w" sizes="(max-width: 131px) 100vw, 131px" /></p>
<p dir="ltr" style="text-align: center;">This publication was produced with the financial support of the European Union.<br />
Its contents are the sole responsibility of the Adva Center and do not necessarily reflect the views of the European Union.</p>
<p>הפוסט <a href="https://adva.org/he/localauthorities-budgets-19972016/">השתתפות ממשלתית במימון תקציבי הרשויות המקומיות, 2016-1997</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://adva.org/he">מרכז אדוה</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
	</channel>
</rss>
