על המענק הגדול הנוכחי לאינטל, של מעל שלושה מיליארד ₪ מתוך כ-15 מיליארד שיושקעו במפעל החדש, דווח ביוני 2023, כחצי שנה לאחר כינונה של הממשלה ה-37, בראשות בנימין נתניהו.[1] ואולם, חלפה עוד כחצי שנה עד שנחתם ההסכם הסופי, כפי שהוצהר גם על ידי אינטל, ובהיקף השקעה כולל של 15 מיליארד ₪ בלבד, לעומת 24 מיליארד ₪ שעליהם דובר בהודעות הממשלה ביוני ובדצמבר 2023. [2]  פער הזמנים והסכומים הזה מדגיש כי ההכרזה על המענק קדמה להסכם מחייב, ובכך נוצרה התחייבות תקציבית רחבת היקף, מבלי שנחשפו לציבור תנאיה או התמורה שנדרשה מהחברה. נכון ליולי 2025, לא פורסם לציבור הסכם מפורט, אלא רק הודעה משותפת למשרדי האוצר והכלכלה, ולרשות המיסים.[3]

אינטל מקבלת תמיכה מהמדינה משחר היווסדה בישראל,[4] בדרכים שונות ולתכליות מגוונות.[5] במסמך זה אנו מתמקדות בסעיף 'מענק לאינטל' במסגרת תקציב קידום השקעות ועידוד התעסוקה, סעיף אשר מאז הקמתו 'בולע' חלק ניכר מהתקציב המיועד למטרה זו. מכל מקום, מאז המענק החדש, היחס בין הסכום שהוקצה לאינטל לבין יתר התקציב גדל באופן משמעותי.

בשנת 2024 העבירה המדינה לאינטל מענק בגובה 1.526 מיליארד ₪,  הסכום הגבוה ביותר שהוקצה לחברה כלשהי במסגרת תקציב קידום השקעות ועידוד התעסוקה בעשור האחרון. מענק זה היווה 78% לערך מכלל התקציב שהוקצה לפי החוק באותה שנה, לעומת שיעורים שנעו לרוב בין 30% ל-60% בשנים הקודמות. סכום דומה, 1.257 מיליארד ₪  צפוי להיות מועבר שוב לאינטל בשנת 2025. לשם השוואה, בשנת 2024 הסתכמו המענקים לשאר החברות לפי חוק עידוד השקעות הון ב-13% בלבד מתקציב קידום השקעות ועידוד התעסוקה, וצפויים לרדת ל-6% בשנת 2025.[6]

מאז תחילת יולי 2025 הנהלת אינטל החלה לפטר עובדים מהמפעל בקריית-גת.[7] מצבת העובדים שעמדה על כ-4,000 כבר פחתה ככל הנראה עוד קודם עקב עצירת גיוסים.[8] גל הפיטורין הנוכחי הוא המשך למגמות דומות שנרשמו גם במרכזי הפיתוח של אינטל בשנתיים האחרונות. מהלכים אלה הם חלק מקיצוץ עולמי של 10% -15% בכוח האדם של החברה, על רקע  משבר בהסתגלותה לבינה המלאכותית, אשר לווה גם בחילופי גברא תכופים בהנהלה.[9] משברים אלו ובפרט הפיטורין בקריית-גת היו צריכים להדליק נורה אדומה באשר למענק הנדיב לאינטל.

יש לומר גלויות שגם ללא גל פיטורין היה מקום לשקול מחדש את המדיניות מול אינטל משתי סיבות מצטברות. הראשונה, לנוכח המשבר הכלכלי הכולל שנגרם בעקבות המלחמה, נדרשת בחינה מחודשת של סדרי העדיפויות התקציביים, ובתוכם של ההשקעה רחבת ההיקף באינטל. זאת במסגרת דיון ציבורי מחודש על אופן הקצאת ההון הלאומי בשעת חירום.

שנית, מדיניות של ריכוז התמיכה התקציבית בגורם תעשייתי יחיד הוכחה בישראל שוב ושוב כמודל כושל, שבמקום לעודד צמיחה אזורית יוצר תלות,  מחזק פערים, ומייצר אי-שוויון בין מרכז לפריפריה. כך למשל, ההשקעה העצומה של מדינת ישראל בפיתוח התעשייה בערים החדשות, בעיקר בענפי הטקסטיל והיהלומים, הורידה מיליארדים לטמיון, ואף קיבעה פערים לדורות. השקעות אלו יצרו שווקי עבודה נבדלים ונמוכים מאזורים אחרים, שיעתקו יחסים לא שוויוניים בין ערים ליישובים כפריים, ובין קבוצות אוכלוסייה שונות; ובעיקר השקעות ההון התבססו על הקמת מוקדי תעסוקה מבודדים, שלא שולבו בתשתיות אזוריות רחבות, ונמנעו מהבאת דרגי ההנהלה והפיתוח. בכך הן יצרו תלות חד צדדית, והעמיקו את הפערים החברתיים והמרחביים בין המרכז לשוליים הגיאוגרפיים.[10] הבניה זו היא בעיקר שהביאה להפיכת הספר שנתפס חיובי ומוביל, לפריפריה המזדנבת מאחור בשלל מדדים חברתיים-כלכליים.

רגע לפני שמוזרמים מיליארדים נוספים להסכם עם אינטל, יש לשאול בביקורתיות המתבקשת,[11] הכיצד חברה שמקבלת תמיכה ממשלתית חסרת תקדים אינה נדרשת לדין וחשבון ציבורי המלווה בסנקציה כלכלית משמעותית על פיטורי עובדים בזמן מלחמה.[12] הסכמים בסדר גודל כזה מחייבים את המדינה לבחון מחדש את מדיניות המענקים בהיקפים חריגים לאור התנאים שנוצרו, ולהבטיח כי יכללו בהם מלכתחילה התחייבויות  ברורות ומחייבות לגבי תנאי ההעסקה והיקפה.

תקציב קידום השקעות ועידוד התעסוקה, ומזה תקציב המענק לאינטל 2025-2015
במחירי 2024; נתוני ביצוע לשנים 2024-2015 והצעת התקציב לשנת 2025, במיליוני ₪

חלקו של מענק אינטל מתוך תקציב קידום השקעות ועידוד התעסוקה, 2025-2015

הפוסט תמיכה ללא תנאי? מענק המיליארדים לאינטל, והפיטורין הופיע לראשונה ב-מרכז אדוה.

הפוסט במקום חוק לעידוד הון – דרוש חוק לעידוד השקעות הופיע לראשונה ב-מרכז אדוה.