בעתות חירום נשים פגיעות יותר לפגיעה בתעסוקתן. כך היה בתקופת הקורונה, אז נשים היו חשופות יותר להוצאה לחל"ת וכן לפיטורין, וכך גם בימים אלה. זאת בעיקר בשל חלוקת העבודה המגדרית בבית, שמתחזקת לנוכח שיבושים או סגירת מסגרות החינוך, ובמיוחד בזמן מלחמה כאשר גברים רבים מגוייסים למילואים

דפוסי התעסוקה בענפים שלמים צפויים להיות מושפעים מהמעבר לכלכלה דלת פחמן. מסמך זה יוצא מתוך גישת המעבר הצודק, סוקר את הניסיון ההיסטורי הרלוונטי לה מרחבי העולם, מצביע על מגמות קיימות וצפויות בדפוסי התעסוקה ומנתח מקרי בוחן המאירים על הקשיים והאפשרויות שעומדים בפני תומכי הגישה

הדוח בוחן את מצבם של עובדים.ות יוצאי.ות אתיופיה בשירות המדינה. על אף החקיקה הכוללת את אוכלוסיית יוצאי.ות אתיופיה בישראל תחת ההגדרה 'אוכלוסייה מגוונת' ועל אף החלת חובות חוק ייצוג הולם גם על אוכלוסייה זו, בחינה מעמיקה של יישום החוק בשנים האחרונות מציגה תמונת מצב לקויה

הפחתה משמעותית וארוכת טווח של שיעור האבטלה בקרב אזרחי ישראל הערבים לא תקרה כתוצאה משלילת זכאותם לדמי האבטלה, אלא בעזרת אימוץ תהליכי עומק והשקעת משאבים ציבוריים.

תמונת מצב ומבט קדימה: דיון על בסיס מחקר חדש של מרכז אדוה

הדו"ח השנתי של מרכז אדוה | בשעה שבמורדות הפירמידה נאלצו מיליונים להסתפק בדמי אבטלה זעומים, במענקים אקראיים או בנגיסה בחסכונות המשפחתיים, במעלה הפירמידה המשיכו רבים לקבל את שכרם המלא, שהיה גבוה ממילא ובמקרים רבים אף המשיך לעלות. ובפסגת הפירמידה, עשירי הארץ המשיכו ליהנות מהכנסות הוניות בארץ ובחו"ל.

הפגיעה בעובדות ובעובדים שהוצאו לחל"ת בולטת במיוחד על רקע מנגנון דמי האבטלה הקיים בישראל, מנגנון שנשחק כחלק מהקיצוצים התקציביים שנערכו בתחילת שנות ה-2000 בתקופת האינתיפאדה השנייה

הדו"ח השנתי של מרכז אדוה | הנתונים המוצגים במסמך קוראים תיגר על הנחת היסוד בדבר היות יתרונותיה של "כלכלה המבוססת יותר ויותר על כוחות השוק" מובנים מאליהם | בדור האחרון הלכה והתהוותה שכבה של ישראלים עשירים מאוד, אשר משתמשים בעושרם להבטחת מעמדם

הדוח שנתי של מרכז אדוה. המסמך מציג נתונים המלמדים כי מספר המפרנסים במשקי הבית גדל – אבל ישראלים רבים מדי מוצאים שוק עבודה שאינו מחלץ מהכנסה נמוכה ומרמת חיים נמוכה

מאז התפרקות ברית־המועצות, קרוב למיליון עולים הגיעו משם לישראל. כיצד השתלבה העלייה מברית המועצות בשוק העבודה בישראל?