הדו"ח השנתי של מרכז אדוה מעלה תמונה של חברה שקצוותיה מכים שורשים עמוקים והולכים ומתרחקים זה מזה: קצה עליון הנהנה מעושר פיננסי, היי-טקיסטי ונדל"ני וממדיניות מיסוי נוחה; וקצה תחתון אשר כבר בשלב מוקדם של החיים מוצא עצמו במסלול שבו נחסם הסיכוי לשדרוג רמת החיים ולשיפור רמות ההכנסה והעושר

אם אנו רוצים במערכת שירותים מדינתיים חזקה, נדיבה ושוויונית יותר, אנו צריכים להעניק למדינה מימון גבוה יותר

ניתוח תקציב המדינה לשנים 2022-2021 מראה כי ב-2022 תחזור הממשלה למדיניות תקציבית קפוצת יד, שהיתה אחראית בין השאר לכך שמגפת הקורונה חשפה מערכת בריאות ציבורית מורעבת

קיצוץ בתקציב הביטחון? העלאת מיסוי? אם אנו רוצים שרוב הישראלים ייהנו מרמת חיים גבוהה יותר, עלינו להגדיל משמעותית את תקציב השירותים החברתיים. התקציב הנוכחי לא עושה את זה

המיסוי הנמוך הנהוג בישראל פוגע בבעלי ההכנסות הנמוכות ומיטיב עם עשיריה, שמספרם הולך ומתרבה בעקביות בעשורים האחרונים. כדי לחלץ את המדינה מרעב תקציבי, יש לדבר עכשיו על מס עושר ומסי ירושה ועזבון • טור נוסף בסדרה על חוק ההסדרים ותקציב המדינה המתפרסמת באתר העוקץ

הצורך של אנשים רבים מעל גיל פרישה לעבוד נובע, במרבית המקרים, מקיצבת הזיקנה הנמוכה. זוהי הבעיה שצריך לטפל בה, ובאופן מעמיק

העושר, הנתפס בדרך כלל כעניין אישי ופרטי ביותר, מרגע שהוא חוצה רף מסוים, הוא הופך להיות סוגייה ציבורית

מגפת הקורונה הביאה ארגונים כלכליים ובינלאומיים לשקול העלאת מסים מסוגים שונים, ביניהם מס עושר. נקווה שהבריזה החלשה שרק עתה החל לנשב אצלנו – בכיוון של מיסוי גבוה יותר על עשירי ישראל – תלך ותתחזק

השוק החופשי התחרותי לכאורה יצר מפלצות תכנון מרכזי חסרות תקדים. לא סוציאליסטים יצרו אותן, אלא טייקונים קפיטליסטיים למהדרין. מיסוי העושר יאפשר להציב סייג ליכולתם של טייקונים אלה לקבוע את יעדי הפיתוח הציבוריים

המסמך מצביע על כיוונים לשינוי מדיניות המיסוי בישראל, שינוי שיאפשר מימון ראוי והולם של שירותי המדינה ויתרום לשדרוג רמת החיים של כלל התושבים. זאת, תוך כדי עיצוב של מערכת המיסוי כך שהיא כשלעצמה תאפשר קידום של השוויון בחברה