הדו"ח השנתי של מרכז אדוה מעלה תמונה של חברה שקצוותיה מכים שורשים עמוקים והולכים ומתרחקים זה מזה: קצה עליון הנהנה מעושר פיננסי, היי-טקיסטי ונדל"ני וממדיניות מיסוי נוחה; וקצה תחתון אשר כבר בשלב מוקדם של החיים מוצא עצמו במסלול שבו נחסם הסיכוי לשדרוג רמת החיים ולשיפור רמות ההכנסה והעושר

אם אנו רוצים במערכת שירותים מדינתיים חזקה, נדיבה ושוויונית יותר, אנו צריכים להעניק למדינה מימון גבוה יותר

ניתוח תקציב המדינה לשנים 2022-2021 מראה כי ב-2022 תחזור הממשלה למדיניות תקציבית קפוצת יד, שהיתה אחראית בין השאר לכך שמגפת הקורונה חשפה מערכת בריאות ציבורית מורעבת

האיום הליברטריאני על המוסד לביטוח לאומי הוא מוחשי. אם לא נשמור עליו, הביטוח הלאומי עלול להיעלם או להתכווץ, ויחד איתו הסיוע שתושבי.ות ישראל מקבלות.ים בעת צרה וצורך

קיצוץ בתקציב הביטחון? העלאת מיסוי? אם אנו רוצים שרוב הישראלים ייהנו מרמת חיים גבוהה יותר, עלינו להגדיל משמעותית את תקציב השירותים החברתיים. התקציב הנוכחי לא עושה את זה

המיסוי הנמוך הנהוג בישראל פוגע בבעלי ההכנסות הנמוכות ומיטיב עם עשיריה, שמספרם הולך ומתרבה בעקביות בעשורים האחרונים. כדי לחלץ את המדינה מרעב תקציבי, יש לדבר עכשיו על מס עושר ומסי ירושה ועזבון • טור נוסף בסדרה על חוק ההסדרים ותקציב המדינה המתפרסמת באתר העוקץ

בגלל תקציב חברתי נמוך ותקצוב חסר של שירותים אזרחיים כמו חינוך, רווחה, בריאות או דיור, רמת החיים בישראל נמוכה, יחסית למערב. למה אנחנו שותקים ומה ניתן לעשות • טור נוסף בסדרה על חוק ההסדרים ותקציב המדינה המתפרסמת באתר העוקץ

יש לברך את בנק ישראל על התמדתו בהמלצה לנהוג במדיניות תקציבית מרחיבה, במטרה להעלות את רמת החיים של הישראלים לרמה מערב אירופית. גם בסוגיית מערכת החינוך נוקט הבנק עמדה מבורכת, כאשר הוא מצביע על הצורך לשפר את איכותה. אך בבואו לדון באמצעים מעשיים הוא נוקט עמדה צרת אופקים

העלאת הצמיחה וגידול בפריון הם לכאורה שינויים כלכליים גרידא, אלא שעל מנת שיתחוללו נדרשים שינויים פוליטיים וחברתיים ארוכי טווח. מן הראוי כי הממשלה החדשה תתרום לקידומם

מגפת הקורונה הביאה ארגונים כלכליים ובינלאומיים לשקול העלאת מסים מסוגים שונים, ביניהם מס עושר. נקווה שהבריזה החלשה שרק עתה החל לנשב אצלנו – בכיוון של מיסוי גבוה יותר על עשירי ישראל – תלך ותתחזק