בעתות חירום נשים פגיעות יותר לפגיעה בתעסוקתן. כך היה בתקופת הקורונה, אז נשים היו חשופות יותר להוצאה לחל"ת וכן לפיטורין, וכך גם בימים אלה. זאת בעיקר בשל חלוקת העבודה המגדרית בבית, שמתחזקת לנוכח שיבושים או סגירת מסגרות החינוך, ובמיוחד בזמן מלחמה כאשר גברים רבים מגוייסים למילואים

במלאת שנה למגפת הקורונה בישראל, ניכרת העובדה שהמשבר שנוצר בעטיה הוא משבר ממוגדר, בעל השפעות שונות על נשים וגברים

ארגון האו"ם לנשים פרסם המלצה למדדים כמותיים ב-10 תחומי מדיניות שבהם מדינות צריכות להטמיע נקודת מבט מגדרית ולתת מענה לצרכים הייחודיים של נשים, בדגש על נשים מקבוצות חברתיות שונות. מסמך זה מציע דגשים עיקריים בתחומי מדיניות אלו בהתאמה להקשר הישראלי

מגפת הקורונה וצעדי המדיניות שננקטו בעקבותיה פגעו באופן ייחודי בנשים. מסמך מאת ד"ר יעל חסון ממרכז אדוה והדס בן-אליהו ממרכז 'יודעת' ומרכז 'שוות' בון-ליר, סוקר את ההשלכות של מגפת הקורונה על נשים בישראל במספר היבטים: עבודה ללא שכר, תעסוקה, ביטחון סוציאלי, אלימות וייצוג במוקדי קבלת החלטות

מזה שנים שהעובדים והעובדות הסוציאליות בישראל סובלים/ות מעומס יתר וממחסור באמצעים למתן מענה הולם למצבי המצוקה בהם הם/ן נדרשים/ות לטפל

משרד הפנים הכיר ביועצות לקידום מעמד האשה כעובדות חיוניות שחובה להעסיקן והחזיר אותן לעבודה

משבר הקורונה הוא הזדמנות להכיר במה שנראה כרגע כפעילות כלכלית חשובה ביותר – טיפול בבני/ות אדם

המורות, כמו גם המטפלות והעובדות הסוציאליות, נדרשות לסבסד בגופן ובנפשן את השירות המצוי בתקצוב והערכת חסר. כולנו נפגעים מכך