קיצוץ בתוכניות התעסוקה לנשים וגברים מן החברה הערבית פירושו הנצחת הפערים בין יהודים לערבים, ופגיעה במשק הישראלי בכללותו. בפרט לאור הפגיעה בתעסוקה של העובדים הערבים מאז פרוץ המלחמה

בין כל השינויים הנכללים בתקציב לשנת 2024 שהוגש על רקע המלחמה, הכולל ברובו קיצוצים חריפים בשירותים החברתיים ופגיעה בציבור העובדות והעובדים, נכלל גם סעיף אחד להעלאת המיסוי על הרווחים הגבוהים של הבנקים. למרות שזהו צעד זמני בלבד על רקע מצב החירום, ובמידה ואכן יתממש, מדובר בצעד בכיוון הנכון, שיכול לשמש כסמן לקידום מדיניות תקציבית מרחיבה ומדיניות מיסוי שוויונית יותר, גם בימי שגרה.

הוויכוח על הכספים לחרדים הרעיד את הזירה הפוליטית, אך הגידול חסר הגבולות בתקציב הביטחון עובר כמעט מתחת לרדאר. וגידול כזה משמעו פגיעה בשירותים החברתיים, דווקא כאשר המלחמה מייצרת מדי יום צרכים חדשים רבים.

התקציב לשנת 2024 מאיים לפגוע בנשים – אם כמועסקות ואם כמקבלות שירותים. תרומתן וחיוניותן של נשים להתמודדות עם השלכות המלחמה כמו גם הפגיעות הייחודיות הצפויות בהן, לא תורגמו לקבלת החלטות כלכליות הולמות.

השיעור הגבוה של צעירים חסרי מעש בחברה הערבית מציב אתגרים משמעותיים למדינה, לרבות סכנת התרחבות מעגל האלימות. קיצוצים בתקציבים המיועדים לטפל בבעיה מחמירים את המצב.

במקביל לפגיעה הדרמטית המסתמנת בתקציבי תוכנית החומש לחברה הערבית, מתכננת הממשלה לקצץ גם בתקציביהן של מספר תוכניות רב־שנתיות, שנועדו לחזק ולמנוע את הידרדרותן של רשויות מקומיות ספציפיות.

כמו בנושא המדיני, גם תקציב המדינה לשנת 2024 לא מספק תוכנית אמינה ליום שאחרי המלחמה, גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה חברתית