הפוסט ד"ר יעל פרואקטור בדיון בחוק הדיור הציבורי הופיע לראשונה ב-מרכז אדוה.

הפוסט פערי שכר מגדריים בישראל: דיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי הופיע לראשונה ב-מרכז אדוה.

הפוסט קידום שוויון מגדרי בשפרעם וטורעאן הופיע לראשונה ב-מרכז אדוה.

צפו בהקלטת וובינר שהתקיים בתאריך 10/11/2025 להשקת מחקר של מרכז אדוה ביוזמת נעמת: עוני ואי שוויון כלכלי במבט מגדרי, מאת: נוגה דגן בוזגלו, מירי אנדבלד סבג ותהילה שרעבי.

תוכנית הוובינר:

פתיחה:
חגית פאר, יו"ר נעמת
ד"ר יעל חסון, מנכ"לית מרכז אדוה

הצגת המחקר:
עו"ד נוגה דגן בוזגלו, חוקרת במרכז אדוה

הרצאות קצרות:
פרופ' מיכל קרומר נבו – על עוני ומדינת הרווחה מנקודת מבט מגדרית
האקטיביסטית ריקי כהן בנלולו – על נשים, עוני והדיור הציבורי
פרופ' אורלי בנימין – מעורבות המדינה בהגנה על נשים בבית ובעבודה
עו"ס צביה נבנצאל – על אלימות במשפחה ואיך עוני משפיע על האפשרות להיחלץ מהמעגל
עו״ד רשא אלעטאונה – בין חיים בעוני ותביעה לצדק: קולן של הנשים הבדואיות

דיון פתוח עם הקהל

הנחיה וסיכום: עו"ד גלי עציון, מנהלת מח' יעוץ וחקיקה בנעמת
השחקנית אוריה כהן ג'ורג'י – הקראת שירת מחאה נשית

הפוסט וובינר: עוני ואי-שוויון כלכלי במבט מגדרי הופיע לראשונה ב-מרכז אדוה.

התקיים ביום חמישי, 3.7.2025.

תוכנית המפגש:

יו"ר ומגיבה: פרופ' (אמריטה) שפרה שגיא, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והאקדמית אחווה.

ברכות: ד"ר יעל חסון, מנכ"לית, מרכז אדוה.

>> ממצאים ותובנות למדיניות מתוך המחקר על הפינוי והשיקום בדרום ובצפון:

ד"ר שני בר-און ממן, חוקרת, מרכז אדוה.

>> מבט מהחיים עצמם על מעשה ההתאוששות והשיקום:

לאה קבסה, מנהלת המרכז לגיל הרך ולמשפחה, אופקים.

היבא אסעד, מנהלת במטה החמ״לים הארצי, יו״ר עמותת ביחד ומתאמת להכנסת החולים הדרוזים הסורים לבתי החולים בארץ. ילידת בית ג׳ן ותושבת מג'דל שמס.

בר חפץ, מגדל אבוקדו, חבר קיבוץ נירים.

ד"ר שרון אורשלימי, מנהלת בריאות ורווחה, קיבוץ כפר גלעדי.

הודא אבו עבייד, מנכ"לית, פורום דו קיום בנגב.

>> "השארתי מאחור, בית"

איורים מתוך הסדרה שנוצרה בעקבות ביקור בקיבוץ בארי, מאי 2024 .

עמית טריינין, מאייר וראש תחום האיור במחלקה לתקשורת חזותית, בצלאל.

>> אקדמיה תחת אש – מבט מהמחקר בדרום ובצפון:

ד"ר רונית נדיב, ראשת התוכנית לתואר שני בניהול ופיתוח ארגונים, המכללה האקדמית ספיר.

ד"ר אופיר עבו , מרצה, תל-חי – אוניברסיטה בהקמה, והמכללה האקדמית כנרת. יליד טבריה ותושב חיפה.

להורדת תוכנית המפגש המלאה בקובץ PDF

הפוסט וובינר – בהיעדר מדינה: התאוששות ושיקום מבוססי ידע הופיע לראשונה ב-מרכז אדוה.

הדיון מתקיים בין השאר בעקבות פנייה שהעבירה קבוצת ארגונים חברתיים, ביוזמת מרכז אדוה, בנושא אי-השוויון בנגישות למיגון.

להלן נוסח מכתב הפנייה (להורדת המכתב בקובץ PDF):

הפגיעה בעורף הישראלי מפרוץ מלחמת "חברות ברזל" ב- 7 באוקטובר 2023, וביתר שאת מפרוץ מבצע "עם כלביא", ממחישים באופן דרמטי את ההשלכות הקשות של פערי המיגון בישראל.

לפי דו"ח מבקר המדינה משנת 2018, לכ- 2.5 מיליון תושבים אין גישה למיגון תקני, כ-28% מהאוכלוסייה. ל-38% יש ממ"ד בדירה, והיתר (כ- 34%) מסתמכים על מקלטים ציבוריים או פרטיים בבניינים משותפים. בנוסף, בקרב התושבים הערבים, לכ-46% אין מיגון תקני: הישובים הערבים בצפון הארץ סובלים משיעור נמוך של מיגון בבתי מגורים וממחסור חמור במקלטים ציבוריים ובמיגון של מבנים ציבוריים, והישובים הבדואיים בנגב נמנים על הקבוצה הסובלת מהיעדר מיגון באופן החמור ביותר בקרב תושבי דרום הארץ.

מחקר של מרכז אדוה מצא, כי הנגישות למרחב מוגן תקני ולממ"ד בפרט, אינה מתקיימת באופן שוויוני ברחבי הארץ. כך, בעוד שבמשקי הבית השייכים לשלושת העשירונים העליונים, שיעור המתגוררים בבית עם ממ"ד עומד על כ- 60%, במשקי הבית הנמנים על שלושת העשירונים התחתונים, שיעורם עומד על כ- 30% בלבד.

הסיבה לכך טמונה במדיניות תכנונית מפלה ארוכת שנים ומחלוקת משאבים בלתי שוויונית. המסלול העיקרי להוספת מיגון בדירות קיימות מתבסס על תוכניות התחדשות עירונית ובפרט כאלו המבוססות על תמ"א 38. כתוצאה מכך, האפשרות למיגון תלויה בהיתכנות הכלכלית של הפרויקטים – ביכולת הכלכלית של הדיירים ובעלי הדירות לקדמם, ובאפשרות להפקת רווח עבור יזמי הנדל"ן. קרי, תלויה "בשוק הפרטי".

מדיניות זו מובילה לכך, שלא ניתן פתרון מיגון לחלק ניכר מהאוכלוסיה. כך ביישובים בעלי מעמד חברתי-כלכלי נמוך – בפריפריה החברתית והגיאוגרפית; בישובי קו העימות בצפון ובדרום המרוחקים מהטווח שהוגדר על-ידי המדינה לתיקצוב פרויקטי מיגון; בקרב דירות השייכות לדיור הציבורי, אשר לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בכ- 92% מהן אין ממ"ד, וכן בקרב אוכלוסיות מוחלשות נוספות, בהן פליטים ומבקשי מקלט, המתגוררים ברובם בדירות ישנות ובלתי מתוחזקות.

בנוסף, ביישובים הערביים הסובלים מאפליה תכנונית, שתוצאותיה הן חוסר יכולת ליישם מודלים של התחדשות עירונית בישראל, וכן מחסמים בהוצאת היתרי בניה – ההשלכות קשות במיוחד. כך למשל, בעיר טמרה המונה מעל 37 אלף תושבים, ואשר ספגה פגיעה קשה ואובדן חייהן של 4 נשים, אין כלל מקלט ציבורי. לעומתה, ביישוב הסמוך מצפה אביב, המונה כ-1.1 אלף תושבים בלבד, ישנם 13 מקלטים ציבוריים. את היישובים מג'ד אל כרום, נחף, בענה ודיר אל אסד שמונים יחד כ–52 אלף תושבים משרתים שני מקלטים ציבוריים. לעומת זאת, בעיר כרמיאל, המונה כ-55.4 אלף תושבים, ישנם 126 מקלטים ציבוריים.

בשל כל זאת, על המדינה לגבש מדיניות כוללת לקידום מיגון שוויוני, המתבססת על השקעה מדינתית ישירה ומתוקצבת כראוי, במקום על אינטרס כלכלי פרטי. על מדיניות זו לכלול גם הצבה מיידית של מיגוניות תקינות ונגישות במספר מספק בכל היישובים, לרבות באלו הסובלים מהזנחה רבת שנים; הוספת מיגון לדירות קיימות; שיקום מבנים קיימים, וכן חיזוק מפני רעידות אדמה.

בכל הנוגע לטווח הארוך, יש לערוך מיפוי לפי יישובים וקבוצות אוכלוסייה כדי לאתר פערי מיגון; יש לבצע תיקוני חקיקה וכן, להקצות משאבים ותקציבים ייעודים לנושא.

לפיכך, אנו החתומים מטה מבקשים לקיים דיון בוועדת הפנים בנושא פערי המיגון, בהשתתפות כלל גורמי הממשלה הרלוונטים, ארגוני חברה אזרחית ונציגי השלטון המקומי, לשם גיבוש מדיניות יישומית לקידום מיגון שוויוני.

מרכז אדוה – מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל | איתך-מעכי – משפטניות למען צדק חברתי
א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל | פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי
פורום דיור ציבורי | סיכוי-אופוק | קול רבני לזכויות אדם

הפוסט דיון בוועדת הפנים של הכנסת בנושא פערי המיגון בישראל הופיע לראשונה ב-מרכז אדוה.

הפוסט מרכז אדוה תומך במאבק עובדות ועובדי ההוראה! הופיע לראשונה ב-מרכז אדוה.

הפער המעמדי בנגישות לממ"ד נשמר כאשר מדובר באוכלוסיות תושבים של אותם ערים ויישובים – ערים ויישובים עם אותה רמת סיכון מבחינת האיום של ירי טילים. בערים באר שבע ואשדוד – בהן הסיכון לחוות איום של טילים גבוה יותר באופן יחסי – פערי המיגון בין העשירונים הגבוהים לנמוכים אפילו עמוקים יותר מאשר הפער הארצי: בבאר שבע, רק 14% ממשקי הבית בעשירון הראשון מתגוררים בבתים עם ממ"ד לעומת 88% ממשקי הבית בעשירון העליון (שיעור כפול פי 6); ובדומה לבאר שבע, באשדוד, רק 22% ממשקי הבית בעשירון הראשון לעומת 94% ממשקי הבית בעשירון העליון, מתגוררים בבית עם ממ"ד (שיעור כפול פי 4).

הפקרת המיגון לשוק הפרטי אינה פוסחת על יישובי קו העימות – בייחוד בצפון, אך גם ביישובי הדרום המצויים מחוץ לגבול ה-7 ק"מ עם רצועת עזה: כ-15% ממשקי הבית ביישובים שמצויים בטווח של 4-0 ק"מ מגבול לבנון סוריה נותרו ללא מענה מיגוני כלשהו – כאשר במרבית המקרים מדובר על משקי בית ערבים, שסובלים מאפליה מתמשכת בתחומי התכנון והבניה. בעיר אשקלון – שספגה אינספור מטחי ירי בסבבי לחימה שונים – 43% מדירות המגורים חסרות ממ"ד. מרבית דירות אלה ממוקמות בשכונות המוחלשות. במרחב הדרומי, לצד תושבי.ות השכונות המוחלשות באשקלון, תושבי.ות היישובים הבדואים בנגב נותרו גם הם ללא מעני מיגון ושילמו על כך בחיי אדם.

בבסיס ההפקרה הזו של תחום המיגון בישראל מצויה אידיאולוגיה ופרקטיקה של הפרטה. נכון להיום, הפתרון העיקרי להוספת מיגון בדירות קיימות מתבסס על תוכניות של התחדשות עירונית. האפשרות לקדם תוכניות של התחדשות עירונית תלויה בהיתכנות הכלכלית – כלומר, באפשרות של יזמים להפיק רווח מספיק. כתוצאה מכך, דירות רבות בישראל, בעיקר באזורי הפריפריה ומחוץ לאזורי הביקוש, נותרות מחוץ לתוכניות ההתחדשות העירונית, ומחוץ לערוץ העיקרי שמאפשר מיגון.

במקום להפקיר את המיגון לכוחות השוק, ראוי שהמדינה תנסח תוכנית כוללת לצמצום פערי המיגון בישראל. תכנית שתכלול יעדים ברורים לעליה בשיעור המיגון, שתתעדף אוכלוסיות מוחלשות שאין בכוחן לממן לעצמן ממ"ד, שתסבסד תוכניות התחדשות עירונית בהיקפים מותאמים לצורך בשטח ושתהיה רכיב מתוך מדיניות כוללת לקידום דיור שוויוני בישראל – דיור שיכלול גם מיגון מפני ירי טילים, אבל גם חיזוק מפני רעידות אדמה, וגם שיקום והתחדשות של מבנים ישנים ולקויים כך שיהיו ראויים למגורים.

הפוסט מרכז אדוה בכנסת: מהפקרת המיגון לשוק הפרטי למדיניות ציבורית של סגירת פערי המיגון הופיע לראשונה ב-מרכז אדוה.

מושב ב:7. מושב מרכז אדוה – הצגת מחקרים עדכניים של חוקרי וחוקרות המרכז
שעה 13:15-14:30, בנין ,2 כיתה 129

יו"ר: ד"ר יעל חסון, מנכ"לית מרכז אדוה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב

• חובות וחדלות פרעון בחברה הערבית, מקס גרובמן, מרכז אדוה, ד"ר מירי אנדבלד סבג, מרכז אדוה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב וד"ר יובל לבנת, מרכז אדוה
• ׳בית משלָּךְ': אי-שוויון מגדרי בדיור, ירון הופמן-דישון, מרכז אדוה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב, ד"ר יעל חסון, מרכז אדוה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב ותהילה שרעבי, מרכז אדוה
• מגמות בעבודה בשכר נמוך ובתמורה לעבודה בישראל, נוגה דגן בוזגלו, מרכז אדוה, ד"ר מירי אנדבלד סבג, מרכז אדוה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב ואתי קונור-אטיאס, מרכז אדוה
• חיוניות, שקופות ומודרות: השלכות המלחמה על נשים בישראל, ד"ר יעל חסון, מרכז אדוה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב, הדס בן אליהו, מכון ון ליר בירושלים, ונוגה דגן בוזגלו, מרכז אדוה

מתדיינת: אתי קונור אטיאס, מנהלת אקדמית, מרכז אדוה

לתוכנית הכנס המלאה | להרשמה לכנס

הפוסט כנס אספנט-ישראל 2025: מושב מרכז אדוה הופיע לראשונה ב-מרכז אדוה.

בהמשך לפרסום נייר העמדה המשותף של מרכז אדוה וארגונים שותפים הפועלים בנגב ובו הערות מהותיות להצעת החוק, ביום רביעי 15.1.25 התקיים כנס ציבורי במשכן פיס לאומנות הבמה שבנתיבות, בנושא "הצעת חוק 'חבל התקומה': איך מבטיחים שיקום אזורי בנגב המערבי לכולם?".

לצפייה בהקלטת הכנס בעמוד הפייסבוק של מרכז אדוה

סדר היום של הכנס:
– הצגת החוק והשלכותיו
– הצגת עמדת הרשויות המקומיות נתיבות, אופקים והישובים העורפיים
– דיון עם פעילים ונציגי ישובים בנגב המערבי
– שולחנות עגולים דיון בצרכים וחלופות

הפוסט כנס ציבורי: הצעת חוק "חבל התקומה" – איך מבטיחים שיקום אזורי בנגב המערבי לכולם? הופיע לראשונה ב-מרכז אדוה.