מטרתם העיקרית של הגרעינים התורניים היא להוות זרוע של הציונות הדתית ו"להתנחל בלבבות" בקרב אוכלוסייה מסורתית וחילונית ביישובים עירוניים ברחבי הארץ. התיישבות הגרעינים היא כלי להשפיע על החברה הישראלית לקידום אידאולוגיה תורנית וכן לקדם קונצנזוס חברתי לסוגיית ההתנחלויות ולחזון ארץ ישראל השלמה. המטרות החברתיות-חינוכיות של ‘התנחלות בלבבות’ משרתות גם את המטרות הפוליטיות והדתיות של הציונות הדתית וגם את החזון הלאומי של יישוב הארץ. לשם כך מוקמים לא רק גרעיני התיישבות אלא שלל מוסדות נלווים כגון גני ילדים, בתי ספר תורניים, ישיבות, מדרשות, מכינות קדם צבאיות ועוד, כולם ברוח האידאולוגיה של הציונות הדתית.

את תהליכי ההתיישבות של הגרעינים התורניים ניתן לראות כחלק מ"אתנו-ג'נטריפיקציה מוסדית" (שמריהו ישורון, 2021). מסוף שנות השבעים, יישוב המרחב העירוני נעשה באמצעות תהליכי הפרטה הכוללים חלוקת תגמולים חומריים וסימבוליים לעמותות וגופי התיישבות, המוצגים כאוכלוסייה 'חזקה' ו'אידאליסטית'. הגרעינים התורניים נהנים מתמיכת המדינה הרואה בהם חלוצים המממשים את המטרה של הבאת "אוכלוסיות חזקות" ליישובי הפריפריה הגאוגרפית והחברתית בישראל ושל יהוד הספר והערים המעורבות. לצד החזון הדתי של גאולת עם ישראל הם עצמם תופסים את התיישבותם כפרויקט הצלה של אוכלוסייה 'חלשה' מבחינת מאפייניה, במיוחד בעיירות הפיתוח. בערים המעורבות מטרתם כוללת חיזוק זהות יהודית ויהוד המרחב. בשני העשורים האחרונים נפוצה התיישבות גרעינים תורניים גם ביישובים מבוססים במרכז הארץ.

מבחינת מנגנוני תקצוב, הגרעינים התורנים נהנים מתמיכה באמצעים שונים, וביניהם הקצאת קרקעות למוסדותיהם, הקצאת דיור ציבורי לחבריהם והתקשרויות עימם לתפעול פרויקטים עירוניים וממשלתיים. בהעדר מידע מרוכז על תמיכות אלה לא ניתן לאמוד את ערכן הכספי, ועל כן הן לא תיסקרנה במסמך זה. התמיכה הממשלתית לגרעינים התורניים בה יעסוק מסמך זה כוללת אך ורק את הקצאות הכספים ממשרדי הממשלה השונים.

חשוב לציין כי ניתן היה לנתח רק את עמותות הגרעין עצמן, כאשר כל גרעין קשור למספר עמותות ומוסדות האחראים על פעילויות שונות של הגרעין. לפיכך התקציבים מהם נהנים הגרעינים התורניים גדול מהתקציב הישיר לעמותות הגרעין המוצג במסמך זה. החלק השני של המסמך מתבסס על מיפוי הגרעינים התורניים הפועלים כיום והעמותות באמצעותן הם פועלים, מיפוי שנערך על סמך אתר "גיידסטאר", אתרי העמותות ואתרים שונים. על סמך מיפוי העמותות נבחן את סך התמיכות וההקצאות הממשלתיות לגרעינים התורניים בשנת 2022, השנה האחרונה לגביה ישנם נתוני ביצוע של כלל העברות הכספים של משרדי הממשלה השונים לגרעינים התורניים. איסוף הנתונים נערך באמצעות אתר "גיידסטאר" ואתר "מפתח התקציב" של הסדנא לידע ציבורי.

נתייחס גם למאפיינים המרחביים של פעילות הגרעינים: מיקומם הגיאוגרפי של הגרעינים והפרופיל הכלכלי-חברתי של אותם יישובים בהם הם פועלים. על פי המידע שאספנו, בין השנים 2022-1968 הוקמו בישראל 181 גרעינים תורניים המאוגדים ב-146 עמותות. בשנת 2022 נהנו מתקצוב ממשלתי 103 עמותות. מתוך עמותות אלו, 96 גרעינים פעלו תחת עמותה מקומית יחידה, 31 גרעינים פעלו תחת ארבעה ארגוני גג ארציים ושבעה גרעינים שפעלו תחת שלושה ארגוני גג מקומיים. דהיינו, בשנת 2002 נהנו מתקצוב ממשלתי 134 גרעינים תורניים. המיפוי כולל רק עמותות שבין מטרותיהן המוצהרות התיישבות במרחב. עמותות אלו קיבלו תמיכה ממשלתית לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב התשמ"ה – 1985 או תמיכה ממשלתית אחרת. בשנים 2022-2020 נתמכו 96 עמותות הגרעינים התורניים בסכום של 400.3 מיליון ₪ (במחירים שוטפים). הניתוח המפורט שערכנו מתייחס לשנת 2022 בלבד.

ניתוח התקצוב הממשלתי המוצג במסמך כולל את כלל הכספים הממשלתיים שתמכו בשנת 2022 בעמותות הגרעין התורני, ובעמותות המפעילות את הגרעינים שהן ארגוני גג ארציים ומקומיים. הממצאים של המחקר מצביעים על כך שעיקר התמיכה הממשלתית בגרעינים התורניים מגיעה ממשרד החינוך. המימון של משרד החינוך ל-96 עמותות הגרעין התורני עמד על 68.9 מיליון ₪ מתוך 97.1 מיליון ₪ של סך הכספים הממשלתיים (ללא התמיכה בארגוני גג מקומיים וארציים שנותחה בנפרד). מעל למחצית מהתקציב (53.5%) הגיעה מהאגף למוסדות תורניים ו-38.2% נוספים תוקצבו דרך תקנת "גרעין חינוכי לאומי". ממצא זה מצביע על כך שהגרעינים מאורגנים סביב ישיבות ומוסדות דת. התמיכה התקציבית הממשלתית הממוצעת לעמותה עמדה על מיליון ₪ לערך.

התמיכה החציונית הממשלתית עמדה על 615 אלף ₪. עמותות הגרעין התורני הפעילות בעיירות הפיתוח ובערים המעורבות זכו לתמיכה גבוהה מהממוצע שעמדה על 1,212,549 ₪ ו-1,138,033 ₪, בהתאמה. בשנת 2022 המחזור הכספי המצטבר של 96 עמותות הגרעין התורני שאינן פועלות באמצעות ארגוני גג עמד על 439.1 מיליון ₪. סך הכספים הממשלתיים שהוענקו לעמותות אלה עמדו על 97.1 מיליון ₪ והם היוו, בממוצע, 22.1% מתוך מחזור הפעילות שלהן. יתרת הכספים מהם נהנים הגרעינים מגיעה מתרומות וממכירת שירותים אחרים כגון: הכנסות משכר לימוד ממעונות יום ומשפחתונים, שכר לימוד של תלמידי ישיבה ובתי ספר תורניים, ממדרשות ללימודי יהדות, ממכירת שירותים לרשויות המקומיות ומשרדי ממשלה ועוד. בחלוקה לפי סוגי יישוב עולה כי שיעור גבוה מהממוצע של תמיכה ממשלתית מתוך מחזור הפעילות של עמותות הגרעין, נרשם בעמותות הגרעין הפועלות בעיירות הפיתוח (31.6%), ביישובי יו"ש וגולן (23.6%) ובירושלים (23%). בבדיקה לפי וותק הגרעינים, עולה כי הגרעינים הוותיקים המונים מאות משפחות נהנים מסכומי תמיכה גבוהים במיוחד, דבר המשקף את גודלם ואת היקף פעילותם הנרחב.