מתי כבר נחזור למצב נורמלי?

מתי כבר נחזור למצב נורמלי? אז זהו, שרצוי שלא נחזור למצב הנורמלי: המצב הנורמלי תפס אותנו לא מוכנים להתמודד עם משבר הקורונה. עדיף לפתוח דף חברתי-כלכלי חדש, שיאפשר גם התמודדות עם משברים חדשים

משבר הקורונה, כמו כל משבר גדול אחר, מבקש מועד סיום שבו תהיה חזרה למצב הקודם, שאותו אנו רואים כמצב "נורמלי". הכמיהה לחזרה לנורמליות מתבטאת בכל הכרזה ממשלתית על מועד סיום הסגר ובכל מסמך המפרט הטבות והקלות לעסקים ולשכירים. הכמיהה משתקפת גם בהתנהגות אזרחית הנוטה לחזור ל"נורמליות" עוד לפני שהיא מוכרזת רשמית (זניחת המסכות, חזרה לים, הפעלה מחדש של עסקים עוד לפני שהדבר הותר).

זה נכון לא רק לגבי ישראל. האיחוד האירופי פירסם מסמך מפורט על החזרה לנורמליות, המבוסס גם הוא על ההנחה שזו בו תבוא במהרה. אבל יתכן שהמשבר כלל לא יסתיים בצורה של חזרה למה שהיה.

משברים גדולים מובילים פעמים רבות לשינויים בהסדרים כלכליים, חברתיים, ופוליטיים, אם ברמה של מדינות הלאום ואם במישור הבינלאומי.

המשבר הכלכלי הגדול של ארצות הברית (1929) הוביל ל"ניו דיל" של פרנקלין דלאנו רוזבלט ובמסגרתו, בין השאר, להקמתו של הביטוח הלאומי האמריקאי; מלחמת העולם הראשונה הולידה את חבר הלאומים, שאחרי מלחמת העולם השנייה הפך לאו"ם; אחרי מלחמת העולם השנייה הוקם באנגליה שירות הבריאות הממלכתי ובארצות אירופה אחרות החלו להתפתח הסדרים אחרים שנועדו להיטיב עם האזרחים שסבלו בשנת המלחמה; באירופה השסועה הוקם האיחוד האירופי.

ולהבדיל מכל אלה, בעקבות המשבר הכלכלי הגדול של האינתיפאדה השנייה, שינתה ממשלת ישראל את מערכות הפנסיה והמס על מנת להשתתרר מחובת מימון הפנסיות של חלק גדול מהעובדים והעובדות וכדי להיטיב עם בעלי הכנסות גבוהות.; זאת ללמדנו שלא כל השינויים הנובעים ממשברים מועילים לאזרחים שנפגעו מהם.

ומשבר הקורונה? משבר הקורונה התפתח אל מעבר למשבר בריאותי ומשבר כלכלי והוא כיום כבר משבר פוליטי חריף: הוא משתקף בניהול הכושל על-ידי ראש ממשלה שכל מעייניו נוטים למצב האישי שלו ולא למצב הבריאותי והכלכלי של אזרחי ישראל; הוא משתקף בכך שהממשלה ומוסדות המדינה מפולגים והאנשים האמורים להנהיג את המדינה לא מסוגלים להנהיג אפילו את עצמם. יש שלל הנחיות להתמודדות עם משבר הקורונה שמנהיגינו מזלזלים בהם ללא בושה.

והאזרחים? האזרחים לא מאמינים למנהיגיהם ורבים מהם דורשים להחליפם.

וכאן נחזור לכמיהה לנורמליות. כאשר נתגבר על משבר הקורונה, יהיה לנו צורך להחליף לא רק את המנהיגים. יהיה צורך לשנות הסדרים חברתיים וכלכליים – לאומיים ובינלאומיים — כדי להגן טוב יותר על האזרחים הנפגעים מהמשבר הזה – שיתכן שהוא הראשון ולא האחרון מסוגו. יהיה צורך לדאוג לפרנסה בסיסית לכל, על-ידי הרחבה של מערך הביטוח הלאומי הקיים. יהיה צורך להבטיח מגורים לכל – דבר שהיינו צריכים לעשות מזמן על-ידי יצירת אופציות שכירות לטווח ארוך וסיוע מוגבר לנזקקים. יהיה צורך לשדרג את מערכת הבריאות בישראל כדי שיהיה בה מספיק כוח אדם מיומן, מיטות אשפוז וציוד רפואי לטפל הן בבעיות בריאות "רגיליות" והן באלה הנובעות מהמשבר הבריאותי הבא. כולם מחכים לחיסון שאמור לשים קץ למגפה הנוכחית. השאלות הן האם באמת יהיה חיסון כזה, ואם כן מי יקבל אותו ומתי.

מאיפה יבוא הכסף לשינויים הדרושים? נצטרך לשנות את מערכות המיסוי הן בישראל והן בעולם כולו כך שהעשירים החדשים ובמיוחד אלה המרוויחים מדי יום ומדי שעה מן המשבר יוותרו על חלק מעושרם החדש.

אז זהו, שרצוי שלא נחזור למצב הנורמלי: המצב הנורמלי תפס אותנו לא מוכנים להתמודד עם משבר הקורונה. עדיף לפתוח דף חברתי-כלכלי חדש, שיאפשר גם התמודדות עם משברים חדשים, שיגיעו.