הקיצוץ בתקציב משרד החינוך הוא הגבוה מבין הקיצוצים במשרדי הממשלה. זאת כאשר מערכת החינוך סובלת מבעיות רבות ומהווה השקעה חברתית ארוכת טווח – השקעה באיכות הלימודים של ילדי ישראל, בכישוריהם כאזרחים ובדור הבא של הנכנסים לשוק העבודה

בעתות חירום נשים פגיעות יותר לפגיעה בתעסוקתן. כך היה בתקופת הקורונה, אז נשים היו חשופות יותר להוצאה לחל"ת וכן לפיטורין, וכך גם בימים אלה. זאת בעיקר בשל חלוקת העבודה המגדרית בבית, שמתחזקת לנוכח שיבושים או סגירת מסגרות החינוך, ובמיוחד בזמן מלחמה כאשר גברים רבים מגוייסים למילואים

"מובטלים חוזרים" הם אנשים שפוטרו מעבודתם, או הוצאו לחל"ת, אך ניצלו כבר את זכאותם לדמי אבטלה בארבע השנים האחרונות. כעת בזמן המלחמה, ועל פי המתווה שמקדם משרד האוצר, הם יהיו זכאים לדמי אבטלה מופחתים. כך מתנערת המדינה מאחריותה לעובדים

דפוסי התעסוקה בענפים שלמים צפויים להיות מושפעים מהמעבר לכלכלה דלת פחמן. מסמך זה יוצא מתוך גישת המעבר הצודק, סוקר את הניסיון ההיסטורי הרלוונטי לה מרחבי העולם, מצביע על מגמות קיימות וצפויות בדפוסי התעסוקה ומנתח מקרי בוחן המאירים על הקשיים והאפשרויות שעומדים בפני תומכי הגישה

ראיון של העיתונאי ד"ר מיכאל מירו עם ד"ר שני בר-און ממן ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו, בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז אדוה

המחקר בוחן את מצבן התעסוקתי של נשים חרדיות ואת החסמים לשיפורו ומנתח את התכניות הקיימות לקידום תעסוקת נשים חרדיות