בנובמבר 2012 פרסם מרכז אדוה מחקר ("משנות את חוקי המשחק: מבט מגדרי על תקציב הספורט בישראל" מאת ולריה סייגלשיפר) אשר בחן את מדיניות חלוקת משאבי הספורט בישראל מנקודת מבט מגדרית. המסמך היה חלוצי, שכן הוא הראה בפעם הראשונה בנתונים מספריים את האפליה בחלוקת תקציבי הספורט. התוצאות היו ברורות: נשים ונערות נהנות הרבה פחות מגברים ונערים מהקצבות ציבוריות לספורט.

תרומה ייחודית נוספת של המחקר הייתה בהצגת ניתוח מגדרי של מבחני התמיכה – הינו הקריטריונים, להקצאת משאבי ספורט. הניתוח הראה שמבחנים אלו מעניקים משקל גבוה יותר לפרמטרים בהם לגברים יש יתרון ובכך הם משמרים את המצב הקיים, שבו מספר הגברים והנערים המעורבים בפעילות ספורט הממומנת ממשאבים ציבוריים גדול מזה של הנשים והנערות.

בשנת 2014 לאחר שהתקבלה החלטת ממשלה 2084 אשר מחייבת משרדי ממשלה לערוך ניתוח מגדרי של תקציביהם, מחקר זה שימש כדוגמא למשרד הספורט כיצד לערוך ניתוח מגדרי של תקציבו. מאז 2015 מציג משרד הספורט מדי שנה ניתוח מגדרי של תקציבו בהצעת התקציב המוגשת לכנסת.

בפברואר 2019 הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בנושא אפליית קבוצות נשים בספורט. העתירה הוגשה על ידי קבוצת הנשים של הפועל באר שבע בכדורגל, והצטרפה אליה גם האגודה לזכויות האזרח. ביום 5.9.2019 בית המשפט קיבל את טענות הקבוצה והורה לעיריית באר שבע להגדיל את התמיכה בה. פסק הדין מצטט בהרחבה את הטענה המרכזית של נייר העמדה:
"הקריטריונים המקובלים כיום מובילים למתן העדפה בתקצוב לקבוצות ותיקות יותר ופופולריות יותר באופן היוצר מעגל שוטה, שבמסגרתו הקבוצה הקטנה והפופולרית פחות מלכתחילה אינה מסוגלת להתחרות משום שכללי המשחק פועלים לרעתה".

עתירה נוספת הוגשה לאחרונה לבג"ץ על ידי קבוצות הנשים בליגת העל בכדורגל בטענה לאפליה תקציבית לעומת קבוצות הגברים.

מקרה זה מדגים בצורה יפה את התפקיד של מרכז אדוה כמכון מחקר שמעלה נושאים לסדר היום הציבורי: סוגיות שמקודמות בהמשך על ידי ארגונים חברתיים נוספים. ההשפעה של עבודת המחקר של מרכז אדוה לא תמיד נראית בטווח הקצר. במקרה הנוכחי, שבע שנים לאחר פרסום המחקר הוא שימש עוגן מרכזי בבניית טענות העותרות ומצוטט בהרחבה בפסק הדין.