ההסללה לא נגמרה, רק השם שלה שונה: עכשיו קוראים לה "הקבץ". הערה על על סעיף "גמישות ניהולית בחינוך" במסגרת חוק ההסדרים 2024-2023

הדו"ח השנתי של מרכז אדוה מעלה תמונה של חברה שקצוותיה מכים שורשים עמוקים והולכים ומתרחקים זה מזה: קצה עליון הנהנה מעושר פיננסי, היי-טקיסטי ונדל"ני וממדיניות מיסוי נוחה; וקצה תחתון אשר כבר בשלב מוקדם של החיים מוצא עצמו במסלול שבו נחסם הסיכוי לשדרוג רמת החיים ולשיפור רמות ההכנסה והעושר

המסמך מציג את השלכות הקורונה על בילאל, נער מכפר לא מוכר בנגב. הדמות נבנתה על יסוד מידע מתחקיר ובהתבסס על סיפור אמיתי, לצד נתונים מחקריים. המסמך נכתב כחלק מפרוייקט משותף של מרכז אדוה ו'צוותי המומחים של המשבר'

יש לברך את בנק ישראל על התמדתו בהמלצה לנהוג במדיניות תקציבית מרחיבה, במטרה להעלות את רמת החיים של הישראלים לרמה מערב אירופית. גם בסוגיית מערכת החינוך נוקט הבנק עמדה מבורכת, כאשר הוא מצביע על הצורך לשפר את איכותה. אך בבואו לדון באמצעים מעשיים הוא נוקט עמדה צרת אופקים

ההשקעה הפרטית בהשכלת הילדים כבר עולה בישראל ופותחת פערים על בסיס המצב הסוציו-אקונומי של ההורים

חינוך ציבורי שוויוני צריך להבטיח שלכל ילד תהיה הזדמנות שווה באמת. אבל מה זה אומר ואיך עושים את זה?

הפערים העצומים בהישגים על רקע אתני וכלכלי-חברתי משקפים את הפערים בחברה הישראלית ואת העובדה שההעדפה המתקנת הקיימת כיום במערכת החינוך רחוקה מלהספיק כדי לסגור אותם. מאמר בעקבות פרסום תוצאות מבחני פיז"ה לשנת 2018

למערכת החינוך דרושה מהפכה פדגוגית שעליה יהיה אפשר לבסס מהפכה ארגונית: שינוי רדיקלי של צורת הלימוד תוך שימת דגש על מיומנויות למידה

פסיקת בג"צ המתירה תשלומי הורים מקבעת את המצב שבו עשירוני הטיפוח העליונים זוכים לחינוך מצוין ומעט מדי מוקדש למאבק על תקציבים, שיפור ההוראה וחתירה לשוויון הזדמנויות לכל ילדי ישראל

סיכום הדברים מפאנל ודיון שנערך בנובמבר 2018 במכללת אורנים, לרגל הוצאת ספרו של פרופ' יוסי דהאן: "צדק חינוכי, הפרטה ומטרות החינוך"