הכיבוש והחיים שלנו

המילה כיבוש מעלה בדמיוננו דברים רבים: ימין נגד שמאל, מתנחלים מול הצבא, תקציב הביטחון, חרם על מוצרי התנחלויות, חרם על ישראל, אין עם מי לדבר, ועוד.

על רמת החיים שלנו כמעט ולא מדברים. אבל צריך
לדבר, כי הכיבוש משפיע על רמת החיים שלנו. לרעה.

הנה איך

הכיבוש: מי משלם את המחיר

מאת שלמה סבירסקי ונוגה דגן-בוזגלו

יוני 2017

הכיבוש יוצר
משברים כלכליים כבדים

המחיר הכלכלי-חברתי הכבד ביותר שמשלמת החברה הישראלית בגין התמשכות הכיבוש הוא מחיר המשברים הכבדים שהמשק הישראלי חווה בכל עת של התקוממות פלסטינית. האי יציבות מפריעה בחתירה שלנו להשתוות לכלכלות ולרמת החיים של ארצות המערב.

הכיבוש גובה מחיר
תקציבי צבאי גבוה

בשלושת העשורים של עידן ההתקוממות הפלסטינית,
בין 1988 ו-2015, קיבלה מערכת הביטחון תוספות בגין "הפעילות המוגברת בשטחים" בסך כולל של 55.6 מיליארד ש”ח (במחירי 2016). סכום זה גדול מתקציב משרד החינוך לשנת 2017 – 52.5 מיליארד ש"ח. ואלה רק התוספות – לא כולל תקציב הביטחון השוטף למימון אוגדות ייחודיות לשיטור בשטחים והוצאות אחרות.

הכיבוש פוגע
בענף התיירות הישראלי

ענף התיירות פגיע במיוחד לחוסר יציבות מדינית ופוליטית, על אחת כמה וכמה לעימותים והתנגשויות.
מספר התיירים שנכנסו לישראל בשנת 2015 – 2.8 מיליון – היה נמוך משמעותית ממספר התיירים שביקרו באותה שנה במדינות אחרות באזור. התוצאה היא פגיעה בפוטנציאל הפיתוח הכלכלי של ישראל ובהכנסותיה במטבע זר.

דוקטרינת ההלם: הכיבוש איפשר הנהגת מדיניות של צנע תקציבי

משבר האינתיפאדה השנייה איפשר לממשלה
לקדם מדיניות ארוכת טווח של צמצום תקציב המדינה.
אחת התוצאות: ההוצאה החברתית של ממשלת
ישראל, הכלי הכלכלי העיקרי המשמש בידי
המדינה למימוש יעדים חברתיים, היא כיום
אחת הנמוכות בארצות ה-OECD.

הכיבוש גרם לניקוב רשת
הביטחון הסוציאלי שלנו

הלם האינתיפאדה השנייה גרם למפנה של
ממש במדיניות החברתית, שהתבטא בעיקר
בדלדול רשת הביטחון הסוציאלי.
המדובר בקיצוצים עמוקים שנעשו בקצבאות הביטוח הלאומי ובראשן גמלת הבטחת הכנסה,
קצבת ילדים ודמי אבטלה.

הכיבוש תורם לקיבוע
ואף העמקה של האי שוויון

ישראל היא בעלת דרגת אי שוויון מהגבוהות ב-OECD. הכיבוש תורם לכך: הוא מאט את הגידול
בתמ"ג לנפש, הוא יצר שכבה רחבה של עובדים (פלסטיניים ומאוחר יותר "זרים") זולים, הוא תרם
לניקוב רשת הביטחון סוציאלי והוא מייצר סדר יום ציבורי שבראשו הסכסוך ולא האי שוויון.

מי לא משלם?

בנטל הכיבוש נושאים בעיקר ישראלים בעלי הכנסות בינוניות ונמוכות. בעלי הכנסות גבוהות,
במקום שמסיהם יועלו כדי לממן  הוצאות ביטחון גבוהות, זכו לפטור בדמותה של הרפורמה במס של ממשלת
שרון-נתניהו, שהעשירה בעיקר את העשירון העליון.

שווים ושווים יותר

הכיבוש והרצון להחזיק בשליטה על השטחים הוביל לפרויקט מדינתי גדול ביותר, הלא הוא פרויקט
 ההתנחלויות. ההתנחלויות זכו ועדיין זוכות בהעדפה בולטת בתחומים שונים ובראשם ההשתתפות
 הממשלתית בתקציבים מוניציפליים. תיעדוף זה מאפשר להתנחלויות, למשל, להפנות לצרכי פיתוח
משאבים גדולים יותר מאלה של קבוצות יישובים אחרות ובראשן עיירות הפיתוח והיישובים הערביים.

הכיבוש הוליד
מאון עליון משל עצמו

כמו בארצות אחרות, גם בישראל יש מאון עליון, המורכב מבעלי הון גדולים. אבל לנו יש גם מאון עליון נוסף,
שהוא מדיני. אלה המתנחלים הקרויים "אידיאולוגיים", הפועלים לא רק למניעת פינוי עתידי אלא גם למניעת הסדר מדיני הכולל הקמת מדינה פלסטינית.

ארץ ולה שני מאונים עליונים

מי שחפץ להבין מדוע מדד הג'יני של ישראל הוא
0.360, מן הגבוהים במערב, צריך להביא בחשבון את פעילותם והשפעתם הבו-זמנית של שני המאונים העליונים, זה הכלכלי וזה המדיני.

ביום שאחרי

איוולת היא לחשוב שניתן לשלוט בכוח על מיליוני פלסטינים מבלי שהדבר ישפיע על הנעשה בתוך ישראל. הדיון הציבורי בסכסוך מתמקד בסוגיות של מוסר ודמוקרטיה. מסמך זה מבקש להעלות לסדר היום את העובדה שהסכסוך המתמשך פוגע ברמת החיים של כולנו ותורם להעמקת האי שוויון בינינו.

ביום שאחרי, רבים ישאלו: איך עשינו את זה לעצמנו.

תודה ל-SISO, הקרן החדשה לישראל
ופרויקט "50 סוף" על התמיכה ביצירת האתר

EU

This project is co-funded by
The European Union

The contents of this publication are the sole responsibility of The Adva Center and do not necessarily reflect the views of the European Union

מרכז אדוה
ת.ד. 36529, תל אביב 6136401
טלפון: 03-5608871 • פקס: 03-5602205

  www.adva.orgcontact@adva.org

עיצוב: סטודיו נעם תמרי