השתתפות ממשלתית במימון תקציבי הרשויות המקומיות, 2012-1991

המסמך משווה בין ארבע קבוצות של יישובים: יישובי "פורום ה-15"; עיירות הפיתוח; היישובים הערביים; ההתנחלויות בשטחים הפלסטיניים ויישובי הגולן. הדו"ח מבחין בנוסף בין שלוש התנחלויות חרדית – ביתר עלית, מודיעין עלית ועמנואל – ובין שאר ההתנחלויות בשטחים הפלסטיניים.

בדו"ח הדו-שנתי על האי-שוויון במימון ממשלתי של תקציבים מוניציפליים הנתונים הם ל-2012, השנה האחרונה עבורה פרסמו משרד הפנים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים מלאים. בדקנו גם את שני העשורים 2012-1991. האי שוויון נמדד באמצעות חישוב לנפש של ההשתתפות הממשלתית.

המסמך משווה בין ארבע קבוצות של יישובים: יישובי "פורום ה-15"; עיירות הפיתוח; היישובים הערביים; ההתנחלויות בשטחים הפלסטיניים ויישובי הגולן. הדו"ח מבחין בנוסף בין שלוש התנחלויות חרדית – ביתר עלית, מודיעין עלית ועמנואל – ובין שאר ההתנחלויות בשטחים הפלסטיניים.

בשני העשורים האחרונים גדלה אוכלוסיית ישראל בשיעור של 60% אחוזים. מבין ארבע קבוצות היישובים, הגידול המשמעותי ביותר נרשם בהתנחלויות – גידול של 240%; אלא שרוב הגידול נרשם בשלוש ההתנחלויות החרדיות, שאוכלוסייתן גדלה בשיעור של 376%, בעוד שאוכלוסיית ההתנחלויות הלא-חרדיות גדלה בשיעור של 80% – שיעור קרוב לזה של שאר קבוצות היישובים.

1. השתתפות ממשלתית במימון התקציב המוניציפאלי

הממשלה משתתפת בתקציבי הרשויות בשתי צורות: (א) השתתפות מיועדת; (ב) מענקי איזון.

(א) ההשתתפות המיועדת משמשת למימון השירותים הממלכתיים הניתנים לתושבים באמצעות

הרשויות המקומיות ובראשם שירותי חינוך ושירותי רווחה.

בשני העשורים שבין 1991 ל-2012, ההשתתפות הממשלתית המיועדת הגבוהה ביותר, בחישוב לנפש, נרשמה בהתנחלויות. ב-2012 היא עמדה שם על 2,695 ₪ לתושב, בממוצע, בהשוואה ל-2,277 ₪ ביישובים הערביים, 1,892 ₪ בעיירות הפיתוח ו-1,684 ₪ ביישובי "פורום ה-15".

במהלך שני העשורים הנדונים כאן, הגידול המשמעותי ביותר בהשתתפות הממשלתית המיועדת נרשם ביישובים הערביים – מ-746 ₪ לנפש ב-1991 ל-2,277 ₪ ב-2012. לעומת זאת, עיירות הפיתוח הן קבוצת היישובים היחידה שבה נרשם צמצום בהשתתפות המיועדת.

אבחנה בין התנחלויות חרדיות ללא-חרדיות מעלה כי אלה האחרונות קיבלו מימון ממשלתי מיועד הגבוה פי 2.4 מזה של מקבילותיהן החרדיות – 3,213 ₪ לנפש לעומת 1,359 ₪ לנפש, בהתאמה. הסבר עיקרי לכך מצוי בעובדה שביישובים החרדיים, ההשתתפות הממשלתית המיועדת, שחלק גדול ממנה מיועד למימון שירותי חינוך, אינה מועברת לקופת הרשות המקומית אלא ישירות לשתי רשתות החינוך החרדי הגדולות, "החינוך העצמאי" של אגודת ישראל ו"מעיין החינוך התורני" של ש"ס. סיבה נוספת: מוסדות חרדיים שאינם משתייכים לאחת משתי רשתות אלה מסווגים כ"חינוך מוכר שאינו רשמי" ובתור שכאלה הם זכאים להשתתפות תקציבית ממשלתית חלקית בלבד – בין 55% ל-75% מההשתתפות הרגילה – דבר המקטין גם הוא את גודל ההשתתפות הממשלתית המיועדת.

(ב) מענקי איזון ("המענק הכללי") משמשים להקטנת הגירעון המצטבר של רשויות מעוטות

משאבים. יישובי "פורום ה-15", שהם המבוססים ביישובי ישראל, אינם מקבלים מענקי איזון.

בתקופת משבר האינתיפאדה השנייה (2003-2001) קוצץ מאוד תקציב הממשלה למענקי האיזון, דבר שפגע בכל היישובים המקבלים מענקי איזון – יישובים ערביים, עיירות פיתוח והתנחלויות. היישובים הערביים, לדוגמא, נהנו בשנות ה-1990 מגידול של כ-100% במענק האיזון, מ-746 ₪ לנפש בשנת 1991 ל-1,464 ₪ לנפש בשנת 2001. אך הקיצוץ התקציבי פגע בהם קשות ובשנת 2012 עמד מענק האיזון על 886 ₪ לנפש – רק 20% יותר מהרמה של 1991.

מענקי האיזון לעיירות הפיתוח קטנו עוד לפני הקיצוצים התקציביים של תקופת האינתיפאדה השנייה, אך המגמה התחזקה לאחר אותם קיצוצים: בשנת 2012 הם עמדו על 671 ₪ לנפש.

ההתנחלויות נהנו במהלך כל התקופה ממענק האיזון הגבוה ביותר, בחישוב לנפש. הקיצוצים של 2003-2001 פגעו באלה החרדיות יותר מאשר בלא-חרדיות: בשנת 2012 עמד מענק האיזון לנפש בהתנחלויות הלא-חרדיות על 1,108 ₪ – כ-50% יותר מזה של אלה החרדיות – 720 ₪.

2. הכנסות עצמיות של הרשויות המקומיות

בנוסף על ממדי ההשתתפות הממשלתית בתקציבים מוניציפאליים בדקנו גם את הכנסותיהן העצמיות ואת הוצאותיהן של הרשויות השונות – בחישוב לנפש.

בכל הנוגע להכנסות עצמיות, מצבם של יישובי "פורום ה-15" הוא הטוב מבין ארבע הקבוצות הנדונות כאן, עם הכנסה עצמית לנפש (ב-2012) בגובה 5,401 ₪; זו הסיבה לכך שיישובים אלה אינם נזקקים למענקי איזון. עיירות הפיתוח נמצאות במקום השני – 3,626 ₪ – במרחק רב מיישובי "פורום ה-15". ביישובים הערביים, ההכנסה העצמית עמדה על 1,406 ₪ בלבד.

ההתנחלויות מצויות בתווך, בין עיירות הפיתוח ליישובים הערביים, עם הכנסות עצמיות בגובה של 2,690 ₪ לנפש, בממוצע. אך הכנסתן של אלה הלא-חרדיות גבוהה פי שניים מזו של אלה החרדיות – 3,049 ₪ לעומת 1,464 ₪.

ההכנסות העצמיות של ההתנחלויות החרדיות היו דומות במהלך כל התקופה שבדקנו לאלו של היישובים הערביים. בשני המקרים מדובר ביישובים הנעדרים תשתית כלכלית עצמאית שאוכלוסייתן מתאפיינת בשיעורי העוני הגבוהים ביותר בישראל – למעלה מ-50%.

3. הוצאות של הרשויות המקומיות

הנושא האחרון שבדקנו הוא ההוצאות של הרשויות המקומיות.

רמת ההוצאה העירונית הנמוכה ביותר נרשמה ביישובים הערביים: ב-2012 הן עמדו על 4,688 ₪, לעומת כ-6,400 ₪ ומעלה בשאר קבוצות היישובים.

הוצאותיהן של ההתנחלויות עמדו ב-2012 על 6,431 ₪. אולם כאשר מבחינים בין התנחלויות חרדיות ללא-חרדיות התמונה משתנה: ב-2012, ההוצאה לנפש בתקציב הרגיל בהתנחלויות החרדיות – 3,596 ₪ – היתה הנמוכה ביותר, נמוכה אף מזו של היישובים הערביים, בעוד שההוצאה בהתנחלויות הלא-חרדיות – 7,416 ₪ – היתה גבוהה פי שניים, ולמעשה היתה הגבוהה ביותר, גבוהה אף מזו של יישובי "פורום ה-15".