פערי שכר מגדריים בישראל 2014

פערי השכר בין נשים לגברים הם תופעה המבוססת על אפליה מבנית ואינם בגדר מקרים נקודתיים. מטרתו של מסמך זה היא להציג את מצב פערי השכר בין נשים וגברים בישראל וכן לסקור את הכלים המשפטיים הקיימים שנועדו לצמצומם

Blackboard Equal Pay
למסמך "פערי שכר מגדריים 2015" לחצ/י כאן
הדיון הציבורי בישראל בעניין פערי השכר המגדריים הוא מצומצם. מדי שנה, בעיקר סמוך למועד "יום האשה הבינלאומי", מתפרסמות כתבות העוסקות בפערי השכר בין נשים לגברים. כמו כן הדו"ח השנתי של הממונה על השכר באוצר, העוסק בשכר במגזר הציבורי ומציג ניתוח מגדרי חלקי, זוכה לסיקור תקשורתי.
הנתונים המובאים במסמך זה, כמו גם נתונים אחרים שהתפרסמו בנושא פערי השכר המגדריים, משקפים את העובדה כי פערי השכר בין נשים לגברים הם תופעה המבוססת על אפליה מבנית ואינם בגדר מקרים נקודתיים. בעוד שהפערים בשכר החודשי בין המינים נובעים בחלקם מכך שנשים עובדות פחות שעות בממוצע מגברים, הרי שפערי השכר לשעה מצביעים על שתי תופעות. תופעה אחת היא, בידול תעסוקתי. הכוונה לכך שנשים וגברים מרוכזים בעיסוקים שונים, הנובעים בין היתר מדפוסי השכלה שונים, כאשר רמות השכר בעיסוקים בהם מרוכזותנשים הן נמוכות יותר.
התופעה השנייה, מתבטאת באפליה גרידא, הנובעת משורת גורמים אשר הבולטים שבהם: חלוקת העבודה המגדרית בבית והשפעתה על מיקומן של נשים בשוק העבודה; דעות קדומות של מעסיקים לגבי יכולתן ונכונותן המקצועית של נשים לעבוד; נורמות תעסוקתיות המקבעות את אי השוויון המגדרי כגון הערכת תפוקה על פי מספר שעות העבודה; כוח מיקוח נמוך יותר של נשים ונטייתן להעדיף בטחון תעסוקתי על פני שכר גבוה.
מעבר לחקיקה בסיסית, שכפי שנראה תועלתה כאמצעי לצמצום פערי השכר הינהמוגבלת, לא ננקטה בישראל עד כה מדיניות תעסוקתית אשר נועדה לצמצם אתפערי השכר בין המינים. זאת בניגוד למדיניות ארוכת השנים שתכליתה הרחבתשיעורי התעסוקה של נשים ומאמצי חקיקה שהתמקדו בייצוג הולם שלהן, בעיקרבמגזר הציבורי.
יתרה מכך, המשק הישראלי מאופיין בהיעדר שקיפות לגבי עצם קיום הפערים. הממונה על השכר במשרד האוצר כולל בדו"ח השנתי שלו פרק על אודות פערי שכרמגדריים, המאפשר בחינה של המצב בשירות הציבורי, אולם הניתוח עדין אינו רחב דיו. במגזר הפרטי – רווחת הנורמה של איסור על עובדים לגלות מהו שכרם. נורמה זו מקשה על עצם הנראות של פערי שכר, כמו גם על עובדות המבקשות לבדוק את מצבן בהשוואה לעמיתיהן הגברים. חלחול התפיסה של "אחריות תאגידית" לחברות פרטיות בישראל בעשור האחרון לא תרם לחשיפת פערי השכר המגדריים. מדדים שפותחו למדידת אחריות חברות, כגון מדד "מעלה", מפרסמים נתונים מגדריים מסוימים כמו שיעור הנשים בדירקטוריונים של החברות וכוללים התייחסות מצומצמת בלבד לנושא פערי השכר המגדריים. גם דו"חות אחריות תאגידית, שמפרסמות חלק מהחברות בישראל, מתייחסים מעת לעת למעמד הנשים בחברה. עם זאת, הנתונים מצומצמים ביותר וכוללים רק באופן חלקי השוואה של שכר נשים וגברים בארגון.
יתרה מכך, ניסיון פרויקט "שוות ערך" לקדם חקיקה שתחייב את כלל המעסיקים במשק לאסוף נתונים על אודות פערי שכר מגדריים נתקל בהתנגדות של חלק מנציגי המעסיקים הפרטיים במשק, ואף של משרד הכלכלה.
מטרתו של מסמך זה היא להציג את מצב פערי השכר בין נשים וגברים בישראל וכןלסקור את הכלים המשפטיים הקיימים שנועדו לצמצומם. מסמך נפרד, שיפורסם בהמשך, יעסוק בהמלצות לקידום מדיניות לצמצום פערי השכר המגדריים, על בסיס הניסיון שהצטבר בעולם.