נתון מפתיע

הממשלה הבאה, לכשתקום, תצטרך להתמודד עם מצוקה תקציבית. על רקע זה ראוי להפנות את תשומת הלב למס החברות, שהוא אחד המקורות האפשריים לצמצום הגירעון. מס החברות, שבשנות ה-1980 עמד על למעלה מ-60%, הופחת בהדרגה לשיעור של 35% ב-1996 ול-24% ב-2010. הממשלה מבקשת להפחיתו עוד עד 18%; ואולם ב-2012 הוחלט, בעקבות המלצת ועדת טרכטנברג, להקפיא את … להמשיך לקרוא נתון מפתיע

להורדת המסמך המלא

הממשלה הבאה, לכשתקום, תצטרך להתמודד עם
מצוקה תקציבית. על רקע זה ראוי להפנות את תשומת הלב למס החברות, שהוא אחד המקורות
האפשריים לצמצום הגירעון.

מס החברות, שבשנות ה-1980 עמד על למעלה
מ-60%, הופחת בהדרגה לשיעור של 35% ב-1996 ול-24% ב-2010. הממשלה מבקשת להפחיתו
עוד עד 18%; ואולם ב-2012 הוחלט, בעקבות המלצת ועדת טרכטנברג, להקפיא את ההפחתה
ולהעמיד את המס על 25% (עד 2014).

 

אפשר, אם כן, להגדיל את קופת האוצר
באמצעות העלאה של מס החברות. אלא שהשיעורים הנ"ל אינם השיעורים הנגבים בפועל,
במיוחד כאשר מדובר בתאגידים רב-לאומיים גדולים: אלה משלמים הרבה פחות, אם בעקבות
הנחות הקבועות בחוק, כדוגמת החוק לעידוד השקעות הון, המעניק הנחות מס ואף פטור ממס
על השקעות באזורי עדיפות לאומית ואם בעקבות משא ומתן ישיר עם רשויות המס, תוך
שימוש באיום שאם לא יקבלו הנחות יעבירו את פעילותם לארצות אחרות. על כך יש להוסיף
שתאגידים רב-לאומיים יודעים לחלק את רווחיהם בין מפעליהם בארצות השונות כך שהמס
שהם משלמים בכל ארץ וארץ הוא נמוך ביותר. לפי דיווחים בתקשורת, חברת טבע שילמה
בשנה שעברה רק 0.3% מרווחיה בישראל (דה מרקר, 13.2.2013) וחברת אינטל ישראל שילמה
רק 5% (דה מרקר, 18.2.2013). הרווחים הגדולים באמת מועברים לארצות בהן שיעור המס
הוא נמוך ביותר או אפסי – ארצות המוכרות כמקלטי מס.