משנות את חוקי המשחק

מבט מגדרי על תקצוב הספורט בישראל

נייר עמדה של מרכז אדוה ופורום נשים לתקציב הוגן הבוחן את תקצוב הספורט מנקודת מבט מגדרית חושף תמונה ידועה מראש: נשים ונערות נהנות הרבה פחות מגברים ונערים מהקצבות לאומיות ועירוניות לספורט.

בישראל, שיעור הנשים בקרב העוסקים בספורט תחרותי מעל גיל 13 הוא 19%. לנשים ייצוג נמוך גם בין המאמנים, פחות מ-8% ובקרב מקבלי החלטות בהנהלות ובאיגודי ספורט, 15%.

ניתוח ראשוני של סל הספורט, המממן את התמיכה באגודות הספורט ובפעילויות ספורט ברשות המקומית, מעלה כי נשים ונערות היוו כ- 12% מהספורטאים שתוקצבו בשנת הפעילות 2011-2010. בנוסף, בשנת 2012 נשים ונערות היוו כ-12% מהספורטאים שתוקצבו בענפים הקבוצתיים (ענפי כדור) ו- 34% מהספורטאים שתוקצבו בענפים האישיים, על ידי מועצת ההימורים.

שני חסמים עיקריים תורמים למצב זה: א. הקריטריונים לזכאות לתמיכה ב. תקציב החסויות:

התמיכה הציבורית בפעילות ספורט נעשית על פי מבחני תמיכה של משרד הספורט, הכוללים שקלול של מספר פרמטרים. שני הפרמטרים בעלי המשקל הגבוה ביותר הנם המדד הכמותי, כלומר – מספר הספורטאים, הנבחרות והליגות, ואהדת הענף בציבור, ה"רייטינג". לשניהם יחד משקל של 50% בשקלול הזכאות. הענקת המשקל הגבוה ביותר לפרמטרים אלה, תורמת לשימור המצב הקיים, שבו מספר הגברים והנערים המעורבים בפעילות ספורט הממומנת ממשאבים ציבוריים גדול מזה של הנשים והנערות. היא אף תורמת לתפיסה לפיה אם גברים מהווים רוב בקרב הספורטאים ואוהדי הספורט – כנראה שמדובר בעניין של גברים.

בנוסף לתמיכה בפעילות הספורטיבית של איגודי ואגודות ספורט, מועצת ההימורים מעניקה חסויות לאיגודים, אגודות ואירועי ספורט בסכום כולל של 87 מיליון ₪ לשנה, שמתוכו 80 מיליון ₪ מועברים לליגת העל בכדורגל גברים.

כמו כן, היעדר סיקור תקשורתי מספיק של ספורט נשים, היעדר נשים במקצועות הספורט כמאמנות, שדרניות, כתבות וחברות בהנהלות באיגודי ספורט, כל אלה מחזקים תפיסות חברתיות המגדירות ספורט כעניין גברי.

הניסיון של ארצות אחרות מלמד שהשוואת המשאבים בתחום הספורט בין ספורט גברים ונשים הוא צעד קריטי להגדלת מספר הנשים העוסקות בספורט. בנוסף להקצאות שוויוניות יש צורך להטמיע חשיבה מגדרית בתכנון מדיניות הספורט, כך שהצרכים וההעדפות של נערות ונשים יילקחו בחשבון בעת קביעת הקריטריונים לזכאות לתמיכה ציבורית בספורט.